מדוע מדינות נלחמות זו בזו? מה מביא מנהיגים להחליט לצאת למלחמה או לחתום על הסכם שלום? מה מניע הורים לשלוח את ילדיהם לקרב? מה הגורם העיקרי לניצחון או לכישלון במערכה? על חידות היסטוריות אלה ואחרות נכתבו ספריות שלמות במטרה להבין בדיעבד את אשר אירע, אך מעטים ניסו לשער את השלכותיהן על העתיד.
באומץ רב ובלשון השווה לכל נפש ניגש פרופ' פסיג בספר זה לבחון את עתידם של העימותים הגלובליים במחצית הראשונה של המאה ה-21 כדי לזהות את אשר יתרחש במזרח התיכון לקראת 2050.
פסיג שוטח בספר זה תיאוריה המנוגדת לדעה המקובלת ומנמק מדוע לא כלכלתה של מדינה, לא ערכיה, לא המרקם האתני של תושביה ולא הדת המאפיינת אותה הם הקובעים את עתידה התרבותי והביטחוני. דווקא תוואי הקרקע הגיאוגרפיים הם אלה אשר מעצבים את הבנת תושביה מהו כוח, הם אשר דוחפים אותם בהכרח למלחמות אשר יעצבו את עתידם והם הקובעים את ההיסטוריה שלהם לשבט או לחסד.
לפי הגישה הגיאוגרפית שבלב הספר הזה, האדם באשר הוא ומנהיגיו, מוּנעים גם במאה ה-21 בכוח עז ומטלטל, או לחלופין משתק, של פחד טריטוריאלי קמאי ועמוק שאינו עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות בשטח ואינו תמיד רציונלי. בעזרת התיאוריה הזו פסיג מסיק כי ברקע מתפתחים שני עימותים גלובליים אשר ישתקפו גם בעימותים בין ישראל לשכנותיה: האחד בין ארצות הברית לרוסיה לקראת 2020 והשני בין ארצות הברית לטורקיה לקראת 2050. פסיג מעריך כי בהתנהלות נכונה בסבך גיאופוליטי גלובלי זה, ישראל יכולה להגיע לאמצע המאה ה-21 וידה על העליונה בתהליכים גיאופוליטיים שיסתכמו בהסכמי שלום עם רוב שכנותיה
פרופ' דוד פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, שבה סיים את התואר השלישי בחקר העתיד, ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל. פסיג הוא פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, מכהן בתפקיד ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך ועומד בראש המעבדה למציאות מדומה. הוא יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם ומרצה בנושאי עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל, והיום הוא משמש יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך וחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, נוסף על היותו חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובינלאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח. ספרו הקודם "צופן העתיד", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2008, כיכב ברשימת רבי-המכר במשך 25 שבועות.
"שמי דניאל פרל... אבי יהודי. אמי יהודייה. אני יהודי... מצד אבי אני בא ממשפחה של ציונים... משפחתי דבקה ביהדות; ערכנו ביקורים משפחתיים רבים בישראל; בעיר בני - ברק, בישראל, יש רחוב על שם סבו של אבי..." דניאל פרל, כתב ה'וול סטריט ג'ורנל', נרצח באכזריות ב - 31 בינואר 2002 לאחר שנחטף שמונה ימים קזדם לכן בידי קבוצה של "מטורפי אל" בקראצ'י. אלה היו ככל הנראה מילותיו האחרונות, כפי שנשמעו על גבי קלטת הווידיאו המתעדת את מותו שנשלחה למערכות העיתונים בעולם והופצה באינטרנט. כשהוא רדוף על ידי תמונות הרצח האכזרי הזה, החליט ברנאר - אנרי לוי, האינטלקטואל הצרפתי - היהודי הנודע, לחקור את הפרשה ולצעוד בעקבותיהם של דניאל פרל ושל רוצחו עומר שייח'. החקירה ארכה שנה והובילה אותו מקראצ'י לקנדהאר, מסראייבו לניו דלהי, מאיסלאמאבאד לוושינגטון, ללונדון ושוב לקראצ'י. מי באמת הרג את דניאל פרל? מדוע נרצח ומה הספיק לגלות לפני מותו? מאחורי שאלות אלו צפות ועולות גם שאלות אחרות על אודות העולם שבו התאפשר מותו הנורא של פרל: מי הן אותן רוחות רעות חדשות שחושבות שהכול מותר, לא עוד בגלל שאלוהים אינו קיים, אלא דווקא בגלל שהוא קיים, ושהקיום הזה מעביר אותן על דעתן? האם אכן לפנינו התנגשות בין תרבויות או לא, איסלאם אחד או שניים? האם רוח מסעי הצלב והמאבק ב'ציר הרשע' הם התגובה הראויה? האם צריך להשלים עם כישלון האוניברסליות, עם הרצון לנקמה כלל - עולמית? ברנאר - אנרי לוי, פילוסוף, סופר ועיתונאי יצא לחקור את נבכי הפלנטה האיסלאמיסטית. ספרו מציע לנו תמונה מודרנית של הרוע, מפה עדכנית של הגיהנום החרישי הזה, הגדוש מקוללים חיים, שבו נרקחות האפוקליפסות הבאות שלנו. מי הרג את דניאל פרל? הפך עם צאתו לאור לרב מכר ענק בצרפת ובארצות הברית. הספר זכה בפרס 'ספר העיון הטוב לשנת 2003' של ה - Publishers Weekly.
המחיר שלנו:
35
₪
משה צבי סגל הקדים לספר מבוא מקיף ובו הוא סוקר את בן-סירא וזמנו, מבנה הספר וצורתו הפיוטית, תורתו של בן-סירא, תולדות הספר, שרידיו העבריים ונוסחיו השונים. הטקסט עצמו מואר על-ידי פירושיו של סגל והספר נחתם במפתחות. בפרק על תורתו של בן-סירא במבוא מביא סגל את דבריו של המתרגם היווני שמספר בהקדמתו, שבן-סירא זקנו כתב את הספר כדי שאוהבי תורה ישקדו על משליו כמו על ספרי המקרא, ויוסיפו עוד יותר לעצמם שלמות מוסרית על-ידי חיים לפי תורה.
המחיר שלנו:
50
₪
בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.
הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015 ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א. מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".
המחיר שלנו:
40
₪