באמצע חייו מחליט אלברט גירון-שנים רבות פקיד זוטר בעיריית תל-אביב, בעל לאשה העובדת במשרד נסיעות ואב לבת הלומדת באוניברסיטה העברית -לעזוב את עבודתו, שבה הוא סופג עלבונות מבעלי שררה, ובה "כל החלומות נרמסים תחת רגליה הגסות של הבינוניות החוגגת", ולהקדיש את כל זמנו לכתיבה.
כשלוש שנים הוא מכין עצמו להגשמת מטרתו זאת-
קורא ספרים הרבה, מלקט ביטויים ומילים נדירות, משוטט בעיר ומחוצה לה, מהרהר-מנסה להתנער מן התפלות וזולות הסובבות אותו, מאמין שהכתיבה תגאל אותו מעולם ההבלים של הוולגאריות הישראלית המצויה.
תוך כדי כך מסתבכים יחסיו עם אשתו המסורה, עם בתו, הפעילה בקבוצה שמאלנית, ועם בני משפחה אחרים.
געגועיו לאולגה - צעירה רוסיה שנקרתה לפניו בשבתו על הטיילת שלשפת ימה של תל-אביב, ונעלמה לאחר שתי פגישות קצרות שבהן האירה דמותה את עיניו ואת לבו.
ואשר איתה הוא מנהל התכתבות דמיונית - הם הגעגועים ל"חיים אחרים", שיש בהם יופי, אצילות וטוהר.
ספרו החדש של המספר - אמן אהרן מגד, ששנים רבות מרתק אליו קהל - קוראים גדול, ברומנים ובסיפורים שלו, במחזותיו ובמסותיו.