הספר חושף את הכוחות שפעלו בזמן אמת ובהמשך במשפט קסטנר ובארכיונים במדינת ישראל, כדי להעלים ולזייף מסמכים על אודות מהלכי ההצלה האמיתיים בהונגריה (1943-1944) בהובלת ד"ר ישראל קסטנר, ראש ועדת ההצלה. הדבר נעשה כדי לתמוך בנרטיב השקרי האומר שהקשר עם הגרמנים למען הצלת יהודים נולד לאחר כיבוש הונגריה, מאוחר ובאין ברירה, ותוצאתו יציאת קומץ יהודים אל החופש.
בפועל, שיתוף הפעולה עם הגרמנים נרקם חודשים רבים לפני כיבוש הונגריה. ימים ספורים קודם הכיבוש היה קיים מתווה להצלת קומץ יהודים, בידיעת ההנהגה העליונה של היישוב בארץ־ישראל. בצייתו לגרמנים, קסטנר שיקר להמון היהודים ולמנהיגיהם ורימה פעילי הצלה בהונגריה ומחוץ לה, כולל בארץ־ישראל. הוא העלים את ידיעותיו על העומד להתרחש, את ההוראות והכספים שקיבל לקראת הכיבוש ובמהלכו ואת תכני מגעיו עם הגרמנים בתקופת הכיבוש. הוא אף חיבל בפעולות הצלה של אחרים, למשל אישורי עלייה שנשלחו למשרד הארצישראלי ושימשו מסמכי הגנה, וכן על־ידי יצירת מסגרות פיקטיביות דוגמת משרד פרו־פלשתינה.
ד"ר אילה נדיבי היא עמיתת מחקר בעמיתי שפיגל, המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן, וחברה בצוות היגוי של פורום הונגריה במכון.