רכבת קסטנר

מהי חמלה רדיקלית? היא אינה אהבת שוטים. היא איננה עיוורת, אלא רואה את המציאות כולה ופועלת בה בנחישות ובבהירות. היא קוראת למודעות כלפי מקורות הסבל ומזהירה מפניהם ומפני כל פעולה שנובעת מהם, ועל כן היא מחויבת לאתיקה של אי-אלימות.

הבודהיזם המעורב חברתית מתבונן בחברה, בְּמועקוֹֹת המודרניוּת, ומבקש להעניק להן מענה שבאותה מידה הוא על-זמני ורלוונטי לעת הזאת. בספר זה נרקמים מתוך כך רעיונות ופרקטיקות בודהיסטיים עם הגות ביקורתית מודרנית, לכדי קווי יסוד של אוטופיה חברתית, חינוכית ואישית. היא רלוונטית ביותר כאן ועכשיו, בישראל ובעולם, כשבּוּרוּת, סלידה והשתוקקות פועלות בעוצמה בתודעה האנושית ומתמצקות אל תוככי מוסדות החברה. הן מתבטאות בַּשגרה בנרקיסיזם ובניתוק, בפוליטיקה פופוליסטית, בתפיסות חינוכיות וטיפוליות מנוכרות, בצרכנות חסרת רסן; במה שהמחבר מאבחן כדוּקְְּהָָה החדשה: חוסר הסיפוק, המכאוב והסבל של ימינו.

מה ידעו בני דורו על אהרן דוד גורדון? מה חשו כלפיו חבריו הקרובים, תלמידיו והפועלים שהלכו בעקבותיו?

ספר זה מרכז לראשונה בין כריכה אחת עשרות עדויות אישיות, מאמרי זיכרון ומכתבים שנכתבו על גורדון (1856–1922) - ההוגה והחלוץ שביקש לחולל מהפכה של ממש בנפש היחיד ובנפש האומה.

בין דפיו של הספר מתגלה דמות חיה ורוחשת: איש שהעדיף את המעשה על הדיבור, את השדה על בית המדרש, ואת החיים הפשוטים על כל הון ומעמד. החברים שכתבו עליו פנו אליו בכינויים כמו "אחינו החביב", "רענו ומורנו" ו"אב רחמן" - ביטויים שמעידים על קשר אנושי עמוק ונדיר.

הספר כולל ארבעה חלקים: עדויות אישיות וסיפורי זיכרון, מאמרים עיוניים על משנתו, לקט מכתבים מרגשים ששלחו לו חבריו, ותיעוד דבריו בוועידות מרכזיות — כפי שנאמרו, ללא עריכה. בין הממצאים: מאמר של ראובן בריינין משנת 1904 שלא היה ידוע לחוקרים עד היום, וכן קטעים מדמותו הספרותית של גורדון כפי שעיצב אותה ידידו יוסף חיים ברנר.

310 עמודים | הוצאת כביש אחד