נוגה
מזל שהיד שלי והמכחול יודעים לעשות את שלהם בכל מצב כי הוא כמעט מצליח לערער אותי. נראה שהגבר הזה שיושב כאן מולי פשוט נחוש בדעתו להוציא אותי מריכוז.
אני מנסה לשמור על איפוק כלפי חוץ, אבל המבטים שהוא ממשיך להפנות אליי, כמו רואה בי משהו שאף זר לא אמור לראות, גורמים לי להרגיש חשופה מדי. לא נוח לי עם זה, אבל אני לא באמת רוצה שהוא יפסיק, גם אם אני לא בדיוק יודעת להסביר לעצמי למה.
סול
הדיוקן שהיא ציירה הימם אותי. הוא הוציא ממני צד אחר, צד שמעולם לא הכרתי בתוכי. זה כמו כוח־על שיש בה, להיכנס מתחת לעור. לחשוף את העוצמות הפנימיות שלפעמים אנחנו בכלל לא קולטים שיש בנו באמת.
זה היה מטלטל לראות את עצמי ככה, דרך העיניים שלה. באותו רגע רציתי אותה יותר מכל דבר אחר. את האישה הזאת, שרואה בי את ההוא שם בדיוקן.
שמיים מצולקים מאת הסופרת קרן ישראלי הוא רומן עכשווי ארץ־ישראלי על מפגש אקראי בחוף הצוק, שסוחף ציירת דיוקנאות ונווד דיגיטלי אל סיפור אהבה לוהט שחודר עמוק מתחת לעור, אבל גם מאחה פצעי עבר וחושף סודות עוצמתיים.