וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי - אורלי גל

"רחש מסוקים מחריד את השמים והאוויר בחדר ההמתנה דחוס. היא מקשיבה לסיפורים של הנשים שלצידה ובבת אחת זה שוטף אותה, כאילו רכב דוהר חלף על פניה והתיז עליה מי גשם עכורים מתוך שלולית ענקית. כבר ארבע־עשרה שנים שהיא אמא, היא בקושי זוכרת מה העסיק אותה בחיים הקודמים לאימהות, מי היתה כשלא נשאה את התואר הזה, ׳אמא של לירי׳ או ׳אמא של רומי׳, וגם את השנים הראשונות שנדמות לה עכשיו כנצח, הכניסה למגירה עמוקה, רק לא לפגוש שוב את הריק הזה."

שלוש נשים יושבות בחדר המתנה: אמא טרייה, מותשת ומבולבלת מהמעבר המטלטל לאימהוּת; מורה להיסטוריה חדורת שליחות, בעיצומם של טיפולי פוריות, אף שהיא בכלל לא בטוחה אם היא רוצה להיות אמא; והשלישית בתחילת היריון לא מתוכנן, שהגיע בזמן הגרוע ביותר. אירוע טרור מתחולל בחוץ, הרופא יוצא להגיש עזרה לפצועים, והנשים מסתגרות בעל כורחן במרפאה.

במשך הערב המתוח מתפתחת בין השלוש שיחה אינטימית. דווקא מול זרות גמורות, הן מצליחות לדבר על מה שעד כה השתיקו בתוכן, ובמפתיע גם לזכות בהכרה ובתמיכה.

חדר המתנה הוא רומן קאמרי עדין ולא מתייפייף על החיים עצמם, על הבדידות האנושית והכמיהה ליחד, על להיות אישה ואמא, על היריון, לידה ומוות, על גוף ועל נפש, על תשוקה וזוגיות.

נעה ישראלי רוזנברג ילידת 1983, מטפלת ומלווה נשים בשדה ההיריון והלידה, טבע־תרפיסטית ומנחת קבוצות. אמא לשלוש בנות ונשואה לאהוד.

אולי בא לך להזדיין, שני חושבת את המילים שהיא רוצה להגיד לעומר, אבל לא מסוגלת להוציא אותן מהפה. היא מסתכלת עליו, הוא עומד מולה, פלג הגוף העליון שלו חשוף. חלק משערות החזה שלו כבר לבנות, אבל חוץ מזה הוא עדיין נראה כמו שהיה כשהם התחילו לצאת, רזה על סף השדוף. הם בדיוק באמצע החלפת הבגדים לפני השינה. היא עומדת שם בתחתונים, בלי חזייה, עם החולצה ביד. היא בחיים לא תשאל אותו אם הוא רוצה להזדיין, הרי. אין את המילים האלו ביניהם. למעשה, אין ביניהם מילים בכלל.

בלי האפי אנד הוא קולאז' של סיפורים על נשים וגברים שהחליטו לברוח מהחיים שבנו לעצמם בעמל רב: הילה מנהלת רומן עם חבר מהעבודה, יערה עוזבת את הבית ומתחילה חיים חדשים בדירה שכורה, דנה טסה לרומא ליום ההולדת שלה במטרה לשכב עם גבר זר, עמית שוכר דירה לשבוע בתל אביב ויוצא למסע כושל של הגשמת פנטזיות. 

בבסיס הבריחה של הגיבורים עומד רצון אחד: להיות נאהבים. להרגיש שוב, גם אם זה אומר לשרוף את כל מה שהם בנו עד עכשיו. הם מוכנים לבגוד, הם רוצים לבגוד, הם לא יכולים עוד לבגוד בעצמם. בלי האפי אנד הוא אוסף סיפורים על אנשים שגילו בעצמם חוסר, ניסו למלא אותו, אבל הדרך להגשמה לא הביאה שלמות, אלא חיכוך בלתי נמנע עם מה שנשאר מאחור. אלו סיפורים על הפער בין הפנטזיה למציאות, על הפחד לאבד ועל הפחד להישאר עם מה שיש. מתוך הקשבה עמוקה לפרטים ולשברי רגעים, הספר משרטט את המקומות שאליהם אנחנו מגיעים כשאנחנו רודפים אחרי מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים, אבל מעולם לא דמיינו איך נרגיש באמת.

אריאל גרייזס, יליד 1975, דוקטור להנדסה ביו־רפואית בהשכלתו, ממציא מיסים לפרנסתו ואוסף סיפורים להנאתו. כתב בעבר, בין השאר, למוסף כלכליסט, בלייזר וטיים אאוט. מתגורר במזכרת בתיה, נשוי ואב לשלושה. בלי האפי אנד הוא ספרו השני.