התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנותרכישת Gift Cardרכישת Gift Card
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח מוקפד ואכותי בחינם ! ברכישה של 199  לנק' מסירה, ובקנייה מעל 249 ₪ משלוח בחינם עד הבית !
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • הסוף השני - מישל הופמן

הסוף השני - מישל הופמן

מק"ט מוצר: 124500004730

פרודנס היתה ילדת הפלא הכי מפורסמת בעולם. בגיל שלוש לימדה את עצמה לנגן בפסנתר והופיעה בתוכניות אירוח בטלוויזיה, ובגיל שמונה ניגנה בפני נשיא ארצות הברית.

אבל מאז עברו הרבה שנים. פרודנס בת ארבעים ושמונה עכשיו, ומשבר אמצע החיים תקף אותה. הבנות עזבו את הבית, ופרודנס שוכבת ובוהה וחושבת על המוות. ואז מגיעה הצעה מפתיעה: להשתתף בגמר הגדול של תוכנית הריאליטי "דו-קרב הפסנתרים של אלכסיי פטרוב".

פרודנס לא הופיעה מול קהל זה עשורים, והעיסוק שלה במוזיקה הסתכם בהלחנה של ג'ינגלים. אבל התשוקה לזכות בהזדמנות שנייה, בסוף אחר – בוערת בה.

אבל לחשיפה יש מחיר. מעברה הנשכח צץ בעלה לשעבר. הנוכל החמדן מנסה לסחוט את פרודנס, ויש לו קלף מנצח נגדה.

עכשיו היא לא נלחמת רק על כבוד או תהילה. עכשיו היא נלחמת כדי להציל את משפחתה ונישואיה, את החיים שבנתה לעצמה. וכדי להוכיח, בעיקר לעצמה, שאף פעם לא מאוחר לכתוב סוף חדש לסיפור שלך.

הסוף השני הוא ספר הביכורים של מישל הופמן, עיתונאית לשעבר, נגנית פסנתר מגיל חמש. זהו סיפור מצחיק ופרוע, אבל גם מרגש וחשוף, על המחיר הכבד של התהילה, על כוחה של המוסיקה, ועל ההזדמנות השנייה שמחכה לנו – אם רק נעז לנסות שוב. 

מחבר/ת מישל הופמן
מק"ט מוצר 124500004730
שם יצרן תכלת
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • היא היתה סבתא שלי ואני הנכד שלה

    הספר הזה הוא בן לא חוקי למכלול הכרכים של בעקבות הזמן האבודהלית ישורון משכה בו מן המארג חוט אחד עומד־לעצמו: מופעיה של סבתו של המספר, המתחברים זה לזה, למן דפי הפתיחה, שבהם היא סובבת בגן בגשם השוטף, בָּזָה לחוקי הבורגנות הנשמרת־לנפשה וקווּצותיה נרטבות – דרך דפי מחלתה ומותה, המתורגמים כאן לעברית לראשונה – וכלה בשנים רבות לאחר מכן, שבהן הפשיל פרוסט שרווּלים ונהיה סופר, והוא מתייסר שסבתו, שחייו המוחמצים היו בשבילה מקור לצער, לא תדע כי סוף־סוף ישב לעבוד והוא מסיים את ספרו המונומנטלי.

    סיפור מותה של הסבתא בעצם מתחיל להיטוות בסמוי מרגע הופעתה הראשונה, והיא הולכת ומתה בהדרגה לאורך שנים; זה אירוע מרכזי ב'זמן האבוד', שהמספר עד לו ומלווה אותו.

    הסבתא מזדהרת כדמות השלמה ביותר במכלול של פרוסט: "סבתי השלמה באדם", ש"היתה הכל בחיי", ולעומתה נראים האחרים "יצורים חסרי ממש" – כך מתאר המספר את סבתו. דמותה היא מן ההתגלמויות המופלאות ביותר של חסד בין סבתא לנכד שאנו מכירים בספרות המערב, והדפים שייחד לה פרוסט, שהם מן היפהפיים שלו, כתובים ברוך ומתוך קרבה נרגשת, ששום דמות אחרת לא זכתה להם ממנו.

    אבל הטקסט של פרוסט בספר זה אינו מעוֹר אחד. לפעמים הוא כמו נסחף להעמיד בקדמת הבמה קטעים שנונים, שהם מן הפסגות הקומיות שלו, הפוגות שהסיפור הסנטימנטלי אורב מאחוריהן.

    הלית ישורון כותבת על התרגום: "חיפשתי לשון שתעביר את הנועם, את החיבה, את החרדה־להבהיל, שבהם נוקט הנכד בדבריו על אינסוף החום שמשפיעה עליו סבתו. פרוסט כותב אל־מול הטוהר של אם־אמו; אולי זה המאפשר לו לכתוב מֵאֲפֵלַת הנפש ולהישאר חי וצלול".

    המחיר שלנו: 57