רַיְילִי הֵכִין מָטוֹס מִנְּיָיר וְהוּא כְּבָר מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַמְרִיא!
אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהוּא מַסְפִּיק לְהָטִיס אוֹתוֹ מַגִּיעַ נֶשֶׁר וְאוֹמֵר שֶׁהוּא קָטָן מִדַּי. אָז רַיְילִי עוֹשֶׂה כַּמָּה שִׁינּוּיִים. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהַמָּטוֹס הַגָּדוֹל־יוֹתֵר מַמְרִיא, מַגִּיעַ תּוּכִּי וּמִתְעַקֵּשׁ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת יָפֶה יוֹתֵר.
בָּזוֹ אַחַר זוֹ מַגִּיעוֹת צִיפּוֹרִים וּמַצִּיעוֹת עֵצוֹת, וְהַבִּיטָּחוֹן שֶׁל רַיְילִי מִתְרַסֵּק... עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ עוֹזֵר לְרַיְילִי וְלַמָּטוֹס לְהַמְרִיא סוֹף־סוֹף לַשְּׁחָקִים.
הִיכּוֹן לְהַמְרָאָה הוּא סֵפֶר רָגִישׁ וִיפֵיפֶה, עַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הָאֱמוּנָה בִּיכוֹלְתֵּנוּ וְעַל כּוֹחָהּ שֶׁל חֲבֵרוּת לְרוֹמֵם אֶת רוּחֵנוּ וְלַעֲזוֹר לָנוּ לְהַצְלִיחַ וּלְהַמְרִיא לִגְבָהִים חֲדָשִׁים.
קוֹרִי דוֹרְפֵלְד כָּתְבָה וְאִייְּרָה אֶת רַב הַמֶּכֶר הָאַרְנָב הִקְשִׁיב, וְכֵן סְפָרִים פּוֹפּוּלָרִיִּים כְּמוֹ כֶּלֶב טוֹב, בַּיי בַּיי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם! וְגִבְעַת הַגּוּרִים.