אמא, בת ברית - תחיה הברמן-גלס

חֶלְקֵי עוֹר עַל מַקְּשֵׁי מִקְלֶדֶת.

גַּלְגַּל שְׂעָרוֹת מְרַקֵּד עַל רִצְפָּה.

עִפָּרוֹן מְכֻרְסָם בְּקָצֵהוּ הַשְּׂמָאלִי.

תְּרִיס מִשְׁתַּהֶה בַּחֲצִי הַתֹּרֶן.

דַּפִּים פְּזוּרִים עַל שֻׁלְחָן  –

רְאָיוֹת

לְשִׂרְטוּט קְלַסְתֵּרוֹן הָעֶצֶב.

מבעד לעצב השקוף מתאר מסע אמיץ של אישה צעירה המתמודדת עם מחלה כרונית. יעל רן חוקרת את מפת הגוף הדואב, אוספת עדויות ומשרטטת בדיוק רב את קלסתרון העצב. בדרכה, היא חושפת את קשר השתיקה האופף את הפיברומיאלגיה – "המחלה השקופה" – ואת יחסה החשדני של החברה כלפי האנשים החולים בה.

בשפה חושנית ומוזיקלית להפליא, מניחה רן לפנינו כתב עדות שהוא גם כתב תביעה. היא דורשת להיראות, להישמע. שירתה משמשת לה פנס וסולם – מאירה את מציאות חייה ומציעה דרכי ריפוי: באהבה ובתשוקה, במונולוג הפנימי שבין אישה לבין עצמה, ובחירוּת שהשירה מעניקה.

ענת לוין

יעל רן, ילידת ירושלים. בעלת תואר שני באבחון ובטיפול בלקויות למידה, אוניברסיטת בר-אילן. בוגרת כיתת השירה של "הליקון". מייסדת ועורכת הדף המקוון "עט לשירה". שיריה פורסמו בכתבי עת בארץ ובחו"ל, הוצגו בתערוכות, זכו בתחרויות ואף הולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים. מבעד לעצב השקוף הוא ספרה הראשון.

"שיעור זמרה" הוא מהלך חיים שלמים של איתור הקול הנעדר: מחוויות ילדוּת והתבגרות בצֵל חרדה חברתית אל דרך של ביטוי, יצירה והגשמה. השיעור מתחיל בְּילדה מסוגרת ושותקת, הילדה שאִם "תְּנַסּוּ לְדוֹבֵב אוֹתָהּ./ הִיא רַק תִּשְׁתֹּק יוֹתֵר./ הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ נָסוֹת,/ הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ לֹא מַרְשׁוֹת/ לְעַצְמָן לְהִתְחַבֵּר." אט-אט קליפות השתיקה נסדקות ומבעד לחרכים ניבעים שירים עדינים וגבישיים, פוצעים מהתחדדות השנים, שכן "בִּפְנִים עוֹלָמוֹת מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבָּם/ בְּשֶׁקֶט מוֹפְתִי. דְּבָרִים פְּעוּטִים/ הוֹפְכִים עֲטַלֵּפִים טוֹרְפִים,/ בָּעוֹלָמוֹת הַשְּׁקוּפִים לְמֶחֱצָה."
תחילה תנוע הדוברת אל המוזיקה, אל ההתלמדות והעשייה הצלילית, ובהמשך תהפוך למורה למוזיקה בעצמה, ותלמֵד ש"הָרוּחַ אֵינָהּ/ מִתְאַמֶּצֶת לִנְשֹׁב/ צִפּוֹר מְזַמֶּרֶת/ אֵינָהּ מְהַרְהֶרֶת כֵּיצַד/ קוֹלָהּ יִשָּׁמַע/ הֲיִי בִּפְלִיאָה,/ הֲסִירִי כְּבָלִים/ עַתִּיקִים/ וּתְנִי לְקוֹלֵךְ/ לַעֲלוֹת מִתּוֹכֵךְ/ דַּק וְחָלוּשׁ/ וְנִפְלָא,/ עַד אֵימָה."
בספרה הצלול והבשל, אוצרת דנה לוינסון בשיר את פשר השתיקות והאתגרים שבשחרור מ"כבלים עתיקים", חוויות של זוגיות ופרידה, התמודדויות ביתיוֹת – עם הבית הגשמי והבית הפנימי – ומציאת אחיזה בפרקטיקות יומיומיות: "שִׂימִי סִיר שֶׁל אֹרֶז –/ הַשְׁלִיכִי עֹגֶן עַל כִּירַיִם,/ שֶׁתִּהְיִי חֲזָקָה, שֶׁלֹּא תִּתְפָּרְקִי/ בֵּין מַכָּה לְמַכָּה."
מחוץ לשירים מעידה המשוררת: "בכל פעם שאני מבטאת את קולי בעולם זו חגיגת ניצחון לילדה שהייתי, ילדה שקטה וביישנית, שגדלה עם חרדה חברתית משתקת." ואכן, "שיעור זמרה" הוא חגיגה לא צפויה, צוהר אל גנים סודיים, הזמנה מעוררת השתאות להטות אוזן אל השָׁתוּק המתבקע.
יחזקאל רחמים

דנה לוינסון היא מוזיקאית, מלחינה ומורה לפסנתר. חברה בהרכב הנשים "מורקה". בשנים האחרונות היא מפרסמת משיריה בכתבי עת שונים. "שיעור זמרה" הוא ספרה הראשון.