אתה נמצא כאן - דיוויד ניקולס

לאוקיפה וקלייטופון הוא מפסגות הרומן היווני העתיק ואחד מחמישה בלבד ששרדו בשלמותם. כדרכו של הז׳אנר הוא עוסק בזוג אוהבים שאהבתם סוחפת אותם אל מסע הרפתקאות חובק ימים וארצות. קלייטופון, בן טובים מִצּוֹר, מתאהב בבת דודו היפהפייה לאוקיפה שמתארחת בביתו כפליטת מלחמה. אלא שקלייטופון מאורס לאחרת. האוהבים בורחים כדי לממש את אהבתם ובדרך נקלעים לסדרה ארוכה של תקלות ומבחנים. במהלך נדודיהם בחלקה המזרחי, הדובר יוונית של האימפריה הרומית – המרחב המוכר לנו שכולל את ערי החוף של טורקיה, לבנון, ארץ ישראל, סיני ומצרים – הם נופלים קורבן לקנוניות, לאיתני הטבע, לטעויות בזיהוי ולפרצי אלימות. מעבר לכל פינה אורב להם הכוח הקוסמי של המקריות – המזל – עם אתגר חדש לאהבתם.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי קלייטופון, מספר מאוהב, מעורב, ראוותני, נוטה להשתפכויות. הוא מגולל את סיפורו האישי הכאוטי ושוזר בו הגיגים בשלל נושאים שהעסיקו את תקופתו: אילו כוחות מתערבים במציאות שלנו, מהם המנגנונים שמפעילים את הרגשות שלנו, תיאורים של בעלי חיים ואנשים אקזוטיים, היתרונות והחסרונות של אהבה חד־מינית, אמות מידה כפולות, האופן שבו חלומות, סיפורים וטקסים מעצבים התנהגויות ועוד ועוד.

על המחבר אכילס טטיוס איננו יודעים שום דבר ודאי, אך ניתן לשער שחי במאה השנייה, כנראה באלכסנדריה, והיה חלק מפריחת התרבות היוונית תחת האימפריה הרומית, הידועה כתנועה הסופיסטית השנייה.

איש מוסד נועז מתכנן מבצע מתוחכם.
שחקנית אופרת סבון מזדקנת חוששת שתפוטר.
סטודנט לספרות מנסה להרשים בחורה שפגש.
פרופסור לסטטיסטיקה מוטרד מהעתקות בקנה מידה גדול במהלך בחינה חשובה.

המשותף לכולם הוא המפגש שלהם עם טכנולוגיה עתידנית, הלוקחת את ההתמכרות האנושית לטלפון סלולרי צעד נוסף קדימה – לא עוד טלפון מוחזק ביד אלא הטמעתו, למעשה השתלתו בתוך גוף המשתמש. אמנם הטכנולוגיה המדוברת מצריכה התערבות רפואית פולשנית, אך הניצול שלה לשלל שימושים ופיתוחה לכיוונים חדשים מבטיחים למשתמשים הראשונים והאמיצים הרפתקה שהשפעותיה יהיו בלתי צפויות.

להמצאה אחראים שני יזמים ישראלים: ד"ר הילה ברוש, מדענית אובססיבית לדבר, שבמסגרת עבודת הדוקטורט שלה פיתחה טכנולוגיה מהפכנית, ואודי לוי, הייטקיסט מנוסה ואיש שיווק בתחום הסלולר.

לאחר מפגש אקראי בכנס, חוברים השניים יחדיו ומקימים את אֶמבֶּדיקְס, חברת סטארטאפ לקידום הרעיון. אך מרגע שהמסע מתחיל – לאף אחד, כולל אנשים בעלי אינטרסים שונים שמשפיעים ומושפעים מהטכנולוגיה, אין מושג או שליטה לאן יוליכו הדברים ומה יהיו התוצאות.

הטמעה הוא רומן דיסטופי, טכנו-פסיכולוגי, שעל גיבורי עלילתו הסוחפת מנצחת חברת אֶמבֶּדיקְס – הגיבורה המפתיעה מכולם.

רוה גיל-מור הוא איש הייטק שלאורך הקריירה שלו עסק ועוסק בתפקידי מחקר, פיתוח ושיווק בארגונים בעלי שלבים וגדלים שונים, במגוון תחומים כולל: תקשורת, סייבר, גנטיקה חישובית, ציוד רפואי, ופיננסים. רוה הוא בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת Heriot-Watt בסקוטלנד. הטמעה הוא ספרו הראשון.

הסופרת פטרישיה הייסמית שזכתה לכינוי "מלכת הספרות האמריקאית של המאה העשרים", יצאה מזמן ממגירת ספרות המתח שאיתה היתה מזוהה וזכתה להכרה כסופרת החוקרת את אפלת הנפש ביצירות שאי-אפשר לכבול לשום סד של סוגה כזאת או אחרת, בדיוק כפי שעשה לפניה הסופר אדגר אלן פו. הבחירה של הייסמית לשהות בספריה בתוך נפשותיהם של גיבורים וגיבורות שמבצעים פשעים, ולהמשיך ללוות אותם, לעתים קרובות מתוך הזדהות, גם כשהם מנסים להתחמק מעונש, הפכה אותה לאחת החוקרות היסודיות והמעמיקות ביותר של שאלת "הרוע" בספרות המודרנית.

קריאת הינשוף, שיצא לאור ב-1962 וזכה למעמד של קלאסיקה מודרנית, נפתח בהצצה אל מטבח חמים ומואר. גיבור הרומן, רוברט פורסטר, מתאושש מגירושים קשים וממשבר נפשי, ומנסה לשקם את חייו בעיירה קטנה בפנסילבניה. ערב אחד, בעודו נוהג הביתה, הוא רואה אישה צעירה ויפה מבעד לחלון המטבח של ביתה. רוברט הבודד לא מצליח להתנתק מהמראה הביתי והמנחם וחוזר לשם לצפות בצעירה ערב אחר ערב. כשהוא מתגלה, אובססיות משונות נחשפות, והאירועים מתהפכים על פיהם ומטלטלים את העיירה כולה.

קריאת הינשוף הוא אחד הרומנים המשובחים ביותר של הייסמית. זהו רומן מפתיע, חסר רחמים ורב-תהפוכות, החוקר את המתח בין גברים לנשים ואת התפקיד שממלאים בו משיכה ארוטית, פנטזיה ואלימות. הוא עובד למסך שלוש פעמים ותורגם ל-22 שפות, ועם זאת מעולם לא תורגם לעברית. תרגומו המצוין של יותם בנשלום ואחרית הדבר המרתקת של דרור משעני על הסיפור שמאחורי קריאת הינשוף ועל הייסמית עצמה, יאפשרו לקוראי העברית להתוודע ליצירתה המגוונת של אחת הסופרות האמריקאיות החשובות והמשפיעות במאה העשרים. קריאת הינשוף הוא הרומן השלישי של הייסמית המתורגם לעברית, קדמו לו המשחק של ריפלי (כתר, 2003) וקרול (הוצאת דיונון, 2016).