הנקמה לובשת פראדה - לורן וייסברגר

הספר הזה הוא בן לא חוקי למכלול הכרכים של בעקבות הזמן האבוד. הלית ישורון משכה בו מן המארג חוט אחד עומד־לעצמו: מופעיה של סבתו של המספר, המתחברים זה לזה, למן דפי הפתיחה, שבהם היא סובבת בגן בגשם השוטף, בָּזָה לחוקי הבורגנות הנשמרת־לנפשה וקווּצותיה נרטבות – דרך דפי מחלתה ומותה, המתורגמים כאן לעברית לראשונה – וכלה בשנים רבות לאחר מכן, שבהן הפשיל פרוסט שרווּלים ונהיה סופר, והוא מתייסר שסבתו, שחייו המוחמצים היו בשבילה מקור לצער, לא תדע כי סוף־סוף ישב לעבוד והוא מסיים את ספרו המונומנטלי.

סיפור מותה של הסבתא בעצם מתחיל להיטוות בסמוי מרגע הופעתה הראשונה, והיא הולכת ומתה בהדרגה לאורך שנים; זה אירוע מרכזי ב'זמן האבוד', שהמספר עד לו ומלווה אותו.

הסבתא מזדהרת כדמות השלמה ביותר במכלול של פרוסט: "סבתי השלמה באדם", ש"היתה הכל בחיי", ולעומתה נראים האחרים "יצורים חסרי ממש" – כך מתאר המספר את סבתו. דמותה היא מן ההתגלמויות המופלאות ביותר של חסד בין סבתא לנכד שאנו מכירים בספרות המערב, והדפים שייחד לה פרוסט, שהם מן היפהפיים שלו, כתובים ברוך ומתוך קרבה נרגשת, ששום דמות אחרת לא זכתה להם ממנו.

אבל הטקסט של פרוסט בספר זה אינו מעוֹר אחד. לפעמים הוא כמו נסחף להעמיד בקדמת הבמה קטעים שנונים, שהם מן הפסגות הקומיות שלו, הפוגות שהסיפור הסנטימנטלי אורב מאחוריהן.

הלית ישורון כותבת על התרגום: "חיפשתי לשון שתעביר את הנועם, את החיבה, את החרדה־להבהיל, שבהם נוקט הנכד בדבריו על אינסוף החום שמשפיעה עליו סבתו. פרוסט כותב אל־מול הטוהר של אם־אמו; אולי זה המאפשר לו לכתוב מֵאֲפֵלַת הנפש ולהישאר חי וצלול".

חלומותיה של סוואנה קייד עומדים להתגשם. קלייר דונובן, העורכת הראשית המפורסמת של הוצאת הרומנטיקה הגדולה במדינה, ביקשה לקרוא את כתב היד שסוואנה עובדת עליו בחשאי. הבעיה היחידה: סוואנה עובדת בהוצאה אחרת, ולפי הבוסית שלה, רק ספרים "איכותיים" ראויים לצאת לאור, וספרי הרומנטיקה שייכים למעגל הנמוך ביותר בתופת של דנטה.

אבל כשסוואנה שומטת בטעות את כתב היד שלה בישיבת מערכת וכמעט חושפת את סודה לכל אנשי ההוצאה – כולל ויליאם פנינגטון, הבוס החדש ובנה של המנכ"לית שונאת הרומנטיקה – אין לה ברירה אלא להטמין את כתב היד בחדר סודי.

כשהיא חוזרת לשם, היא נדהמת לגלות שמישהו מצא את מקום המסתור שלה, ולא סתם מצא אותו, אלא כתב הערות בשולי כתב היד – הערות ביקורתיות ביותר. למרבה התדהמה של סוואנה, התגובה של קלייר זהה כמעט לגמרי להערות האלה וחמור מכך, היא מודיעה לסוואנה שיש לה שישה שבועות בלבד להגיש תיקונים לפני שהיא יוצאת לגמלאות. לסוואנה אין ברירה, והיא מבקשת עזרה מהעורך המסתורי שלה.

התכתובת שלהם ממלאת אט־אט את שולי הדפים, וסוואנה מגלה שהוא הפך לדמות מרכזית, לא רק בעבודתה אלא גם בחייה. ופתאום זה ברור לה: היא מתאהבת בעורך המסתורי. רק חבל שהיא לא יודעת מי הוא.

ניפגש בשוליים הוא קומדיה רומנטית מקסימה וממכרת שנבנית לאט ויודעת לגעת בדיוק במקומות הנכונים. בחירה מושלמת לכל מי שאוהב סיפורים על סיפורים… ועל אהבה שמתחבאת בין השורות.