הבקיעה מן החשיכה - יעקב כהן
האם ניתן להיחלץ מילדות קשה בשואה לחיים משמעותיים, ייחודיים ותורמים לחברה? ביצירה ספרותית נוגעת ללב זו המעניקה לכם השראה להתמודדות עם כל אתגר, כהן משיב בחיוב. בספרו המרתק, מגולל ד"ר יעקב כהן את סיפור חייו - מהילדות הקשה בשואה ועד לתפקידי מפתח במדינת ישראל. כהן, ששרד את התופת והפך לדמות משפיעה, מגלה לנו איך הצליח לנצח כנגד כל הסיכויים ולהפוך לגיבור של ימינו. לאחר ילדות בצל השואה המחבר המשיך בשירות משמעותי בצה"ל, ואחר כך ללימודים מעמיקים ובקריירה בשירות החוץ בו הוביל משלחות כלכליות וחתם על הסכם אזור סחר חופשי עם נציגי הקהילה האירופית, התקף עד היום. כשגריר בוונצואלה, יפן, קוריאה הדרומית וספרד, לא רק ייצג את מדינת ישראל אלא גם פעל להנצחת המורשת היהודית. לאחר פרישתו, היה מרצה בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית. בספר זה הוא פורשׂ את סיפורו המלא בתובנות ומראה כיצד ניתן לצמוח גם מתוך הכאב, אף מתוך האסון של אוקטובר 2023.
ספרו של פרופ' דוד אוחנה , המנדרינים של ירושלים, הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופול מנדס־פלור ועד לחוקרי מדע המדינה כזאב שטרנהל ושלמה אבינרי, וכן מורים נוספים וחשובים.
"דור גבעת רם" היה דור של מרצים במדעי הרוח והחברה, שרבים מהם ראו בהוראתם ובמחקרם ייעוד מוסרי ופוליטי. הנאורות הייתה עבורם לא רק ציון של עידן או אסכולה, אלא דרך חיים, אידאה חינוכית והשקפת עולם. כהיסטוריון של רעיונות המעמיק במחקריו וכאינטלקטואל רחב יריעה, שקשת עיוניו הבין־תחומיים באה לביטוי במפעל חיים הגותי ויצירתי שלם, פרופ' אוחנה מציע לקוראיו מערכת מושגית חדשה בעלת מעוף ורבת־חשיבות.
ההיסטוריון פרופ' אוחנה למד ולימד באוניברסיטה העברית, הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ועמית בכיר באוניברסיטת קיימברידג'. חיבר וערך יותר משישים ספרים העוסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית, התרבות הים התיכונית, תולדות הציונות ולימודי מדינת ישראל. לאחרונה ראתה אור הסדרה בת חמשת הפרקים שחיבר דרכי המודרניות (מוסד ביאליק).
המחיר שלנו:
82.60
₪
בשנות הארבעים של המאה העשרים ניסה ארווין שרדינגר להציג את נקודת מבטו של "הפיזיקאי הנאיבי" על השאלה הנצחית מה הם החיים. התוצאה היא ספרון קטן שהשפיע על דורות של מדענים, עורר מחלוקת עזה ונהפך זה מכבר לקלאסיקה. בספר שרדינגר מסיק ממעט הראיות שהיו לפניו שהחומר התורשתי מאורגן כ"גביש לא-מחזורי", משער שהמידע התורשתי מוצפן בדומה לקוד מורס, טוען שיצורים חיים ניזונים מ"אנטרופיה שלילית", ולבסוף גם מהרהר בשאלה איך כל זה קשור להינדואיזם ולחופש הרצון.
מה הם החיים? מוגש כאן לראשונה בתרגום לעברית, ובצירוף אחרית דבר מאת פרופ' אבשלום אליצור, המדגישה עד כמה תובנותיו של שרדינגר עודן רלוונטיות גם במלאות שמונים שנה להוצאתו המקורית
. - "אחד מהכתבים המדעיים המשפיעים ביותר במאה העשרים. […] כמו עבודות רבות שהשפיעו עמוקות על המחשבה האנושית, הוא מעלה טענות שאם רק תופסים אותן, מיד אופפת אותן הילה של אמת כמעט מובנת מאליה". רוג'ר פנרוז מקס פרוץ
- "לעניות דעתי, הספר לא השיא שום תרומה, או אולי אפילו, בדיון על 'אנטרופיה שלילית' בהקשר של החיים, השיא תרומה שלילית". לינוס פאולינג
- "בספר זה הוצגה באורח משכנע ביותר הטענה כי הגנים הם מרכיב-המפתח בתא החי, וכי על-מנת להבין את מהותם של החיים יש לדעת כיצד פועלים הגנים". ג'יימס ווטסון
- "גם אני קראתי את הספר הקטן של שרדינגר. בקריאה ביקורתית נוצר הרושם המוזר שזהו ספר שנכתב על ידי פיזיקאי שלא יודע כימיה בכלל! אבל ההשפעה - אין ספק ששרדינגר כתב בסגנון שובה לב, לא כמו הזבל שרוב האנשים כותבים, וזה היה יצירתי. הספר טען שניתן לחשוב על בעיות ביולוגיות במונחים פיזיקליים, וכך יצר את הרושם שדברים מרגשים בתחום זה נמצאים ממש מעבר לפינה". פרנסיס קריק
המחיר שלנו:
70
₪