מה הם החיים? - ארווין שרדינגר
בשנות הארבעים של המאה העשרים ניסה ארווין שרדינגר להציג את נקודת מבטו של "הפיזיקאי הנאיבי" על השאלה הנצחית מה הם החיים. התוצאה היא ספרון קטן שהשפיע על דורות של מדענים, עורר מחלוקת עזה ונהפך זה מכבר לקלאסיקה. בספר שרדינגר מסיק ממעט הראיות שהיו לפניו שהחומר התורשתי מאורגן כ"גביש לא-מחזורי", משער שהמידע התורשתי מוצפן בדומה לקוד מורס, טוען שיצורים חיים ניזונים מ"אנטרופיה שלילית", ולבסוף גם מהרהר בשאלה איך כל זה קשור להינדואיזם ולחופש הרצון. מה הם החיים? מוגש כאן לראשונה בתרגום לעברית, ובצירוף אחרית דבר מאת פרופ' אבשלום אליצור, המדגישה עד כמה תובנותיו של שרדינגר עודן רלוונטיות גם במלאות שמונים שנה להוצאתו המקורית. - "אחד מהכתבים המדעיים המשפיעים ביותר במאה העשרים. […] כמו עבודות רבות שהשפיעו עמוקות על המחשבה האנושית, הוא מעלה טענות שאם רק תופסים אותן, מיד אופפת אותן הילה של אמת כמעט מובנת מאליה". רוג'ר פנרוז - "מה שנכון בספרו [של שרדינגר] אינו מקורי, ומרבית ממה שמקורי בו היה ידוע כלא נכון עוד בזמן כתיבת הספר". מקס פרוץ - "לעניות דעתי, הספר לא השיא שום תרומה, או אולי אפילו, בדיון על 'אנטרופיה שלילית' בהקשר של החיים, השיא תרומה שלילית". לינוס פאולינג - "בספר זה הוצגה באורח משכנע ביותר הטענה כי הגנים הם מרכיב-המפתח בתא החי, וכי על-מנת להבין את מהותם של החיים יש לדעת כיצד פועלים הגנים". ג'יימס ווטסון - "גם אני קראתי את הספר הקטן של שרדינגר. בקריאה ביקורתית נוצר הרושם המוזר שזהו ספר שנכתב על ידי פיזיקאי שלא יודע כימיה בכלל! אבל ההשפעה - אין ספק ששרדינגר כתב בסגנון שובה לב, לא כמו הזבל שרוב האנשים כותבים, וזה היה יצירתי. הספר טען שניתן לחשוב על בעיות ביולוגיות במונחים פיזיקליים, וכך יצר את הרושם שדברים מרגשים בתחום זה נמצאים ממש מעבר לפינה". פרנסיס קריק
בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל , ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי.
המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי . נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.
המחיר שלנו:
68
₪