מדיניות ציבורית ב-360 מעלות - לילך ליטור, יגיל לוי, אור קרסין
מתי התערבות המדינה בחיי אזרחיה מוצדקת? מהם הכלים שבעזרתם המדינה מקבלת החלטות ונוקטת פעולות לרווחת תושביה? כיצד היא מיישמת החלטות ופעולות אלה? ואילו כוחות שונים משפיעים על עיצובה של המדיניות? הספר מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות עוסק באופן שבו מוסדות המדינה מתמודדים עם דרישות לחלוקה של משאבי החברה כדי לפתור בעיות ציבוריות. מדיניות ציבורית נוגעת אפוא לחיי היום־יום של כולנו, ומכאן החשיבות בלימוד הנושא, ביכולת לנתח את המתרחש בזירת המדיניות ולהעריך את תוצאותיה, ובניסיון להשפיע על עיצובה. כדי להתמודד עם אתגר זה הספר עוקב אחר מעגל המדיניות על מכלול היבטיו – עיצוב המדיניות, יישומה והערכתה. מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות הוא הספר התיאורטי הראשון בהיקפו בתחום דעת זה בשפה העברית. הוא נכתב בידי מיטב החוקרים והחוקרות של מדיניות ציבורית בארץ ומשופע בדוגמאות מהשדה הישראלי. הספר גם מציע לראשונה גישה רב־תחומית הרואה בחקר המדיניות הציבורית נקודת מפגש בין תחומי ידע שונים, בהם מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה. הספר מיועד לעובדי ולעובדות הממשל, הרשויות המקומיות ועמותות העוסקות במדיניות ציבורית, לסטודנטיות ולסטודנטים בתחום זה ולכל השואפים להבין לעומק את הדיונים בנושאי מדיניות המתנהלים בתקשורת. ד"ר לילך ליטור היא חוקרת ומרצה באוניברסיטה הפתוחה בתחומי משפט ומדיניות ציבורית. מחקריה עוסקים בממשק שבין מדיניות, יחסי עבודה, רגולציה ומערכת המשפט. ספרה האחרון, השביתה: משפט, היסטוריה ופוליטיקה, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2019 . פרופ' יגיל לוי הוא פרופסור למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. ספרו האחרון, כיצד לכתוב נייר מדיניות: מבעיה ציבורית לפתרון, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2023 . ד"ר אור קרסין היא ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, והמייסדת שלו. כיהנה כראשת התוכניות לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית ולתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה. תחומי מחקרה הם מדיניות סביבה, קיימות ושינוי אקלים.
מחבר/ת
לילך ליטור, יגיל לוי, אור קרסין
ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).
פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.
פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.
המחיר שלנו:
88
₪