לא נזר הבריאה - מלאת טריינין

הספר לינגותרפיה לוגו-לשונית לאדם החושב מציע תרפיה שעשויה לשחרר את האדם החושב מאמונות שגויות ומדוגמות לא מבוססות, שמקורן בקלקולי השפה ובהתמכרויות אפיסטמיות שהורגלנו בהן. לינגותרפיה זו מושגת באמצעות רפלקסיה פילוסופית על החשיבה שלנו, המבוססת על אנליזה לוגו-לשונית של השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום ובמדע. האנליזה מתבצעת באופן ביקורתי ושיטתי ביחס לכל רבדי השפה: החל מרמת הטיעונים (אוסף הנחות ומסקנה), טענות (משפטים ופסוקי חיווי), מילים ומונחים, וכלה במושגים העומדים מאחוריהם.

הלינגותרפיה הזו עשויה להפחית את החרדות הקיומיות שלנו, הנובעות מהחתירה אל המוחלט, הסופי והוודאי, ולצמצם את הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אנו נתונים, דיסוננס שמונע מאיתנו חופש מחשבתי – חופש אפיסטמי. ייתכן כי צמצום הדיסוננס יעצים באופן מהותי את הצניעות האינטלקטואלית שלנו, שתאפשר לאדם לבחון את מחשבתו ושפתו ביתר דיוק וזהירות. בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הלינגותרפיה שמציע ספר זה היא לשחרר את הקוראים מהעיוורון הקוגניטיבי ומהתרדמה הדוגמטית שבהם היו מצויים טרם הקריאה בו.

מכיוון שהספר עוסק בעיקר באנליזה לוגו-לשונית של השפה, הוא עשוי לשמש גם כמבוא ראשוני ללוגיקה פורמלית ולפילוסופיה אנליטית של השפה, תחום שזכה לתנופה משמעותית ולתפנית מיוחדת במינה במסורת האנליטית שראשיתה במאה ה-19 וידועה בשם "המפנה הלשוני".

גדי קרביץ הוא חוקר עצמאי ודוקטור לפילוסופיה. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה אנליטית של השפה וספקנות אפיסטמית, ומאמריו בתחומים אלה מתפרסמים בעיתונים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בנוסף, ד"ר קרביץ הוא מחבר הספר ידע, ספקנות והונאה עצמית (2019), והיה שותף לכתיבת הספר Rethinking the Fabric of Geology (2013).

ספרה של חגית דבורה אדלר מציע עיון מחודש בעיצובה של דמות האישה ביצירת עמליה כהנא-כרמון. קריאה פמיניסטית חושפת דמות של אישה חזקה המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר; זו אישה המתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע, וככזה הוא פותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות. הקריאה הפמיניסטית עומדת על העובדה שהאישה בסיפוריה של כהנא-כרמון היא לרוב דמות דינמית ואיתנה המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות; היא בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה חסרת שליטה. עיצובו של הקול הנשי ביצירה אינו נפרד מקולה האישי של כהנא-כרמון, אשר אותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות. יצריות האישה, מיניותה והתנגדותה למנגנון הדיכוי הגברי מקבלים ביטוי נרחב בכל הדמויות הנשיות בסיפורי הקובץ "בכפיפה אחת", כמו גם בדמותה של נועה טלמור, גיבורת הרומן "וירח בעמק איילון", הנוקטת ב"התנגדות של יום יום".

שימוש בלשון פרגמנטרית ונטייה אינטנסיבית לחזרתיות, לשילוב של ציטוטים ממקורות שונים, ולרשימות קטלוגיות מבטאת דווקא את הנפש הקרועה של הגבר ואת חרדתו כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות חילוף התפקידים המגדרי בנובלה "שם חדר החדשות". החריגה של דמויות הגבר והאישה מהסטריאוטיפים המגדריים מתגלה גם בנובלה "ממראות גשר הברווז הירוק", אשר במרכזה טראומה-נשית והאפשרות לספר אותה מחדש, כנרטיב נשי. חילוף תפקידים מגדרי הוא לב עניינו של הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה", אשר במהלך מזהיר כורכת בו כהנא-כרמון את התשוקה הנשית ביחד עם יחסי הכוח העדתיים בישראל של סוף המאה ה-20, כפי שהם משתקפים מחשבון הנפש שעורך הגבר.

חגית דבורה אדלר היא דוקטור לספרות עברית, בוגרת בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב; חוקרת תרבות ומגדר המתגוררת בשנים האחרונות בקיגאלי (רואנדה). במסגרת מחקרה העכשווי על שימור זיכרון ועדויות נשיות ביחס לרצח העם שהתרחש ברואנדה בשנת 1994, עתיד לראות אור ספרה "My Journy" , אשר מתעד בגוף ראשון עדות מאוחרת שנמסרה בבית הדין הגבוה לצדק בבריסל על ידי שורדת הטבח.

אנחנו פגועים. כועסים. נוטרים טינה. רוצים לנקום. לפעמים גם מוציאים את הנקמה לפועל כדי להירגע. לאן זה מוביל אותנו?

הספר האור בקצה הוא מסע רגשי ומחשבתי יוצא דופן. הוא עובר דרך הפסיכולוגיה של הכאב, הסוציולוגיה של השנאה, הקולקטיביות של הטינה, והתשוקה הכל־כך אנושית — לנקמה. 

אבל הספר הזה הוא לא רק חפירה בתהומות. הוא חיפוש עמוק – לפעמים כואב – אחר האפשרות לתיקון. לא מתוך סליחה מזויפת, אלא מתוך הבנה. מתוך אחריות. מתוך רצון לשרוד את המקום שאנחנו חיים בו, כפרטים וכקולקטיב. 

ספרם של טובה הרטמן ויהודה שוחט נוגע בחוויות של כולנו משבעה באוקטובר 2023 ואילך, אבל גם בחיי היום־יום, בדברים הקטנים שגורמים לנו להתפוצץ, עד שאנחנו לא מסוגלים עוד להכיל, תוך שאנחנו נכנסים למעגל סבל שממנו כולנו נפגעים. 

באמצעות עשרות ראיונות עומק ומונולוגים מטלטלים, האור בקצה הוא לא עוד ספר תיאוריה: הוא מראָה, לעיתים עקומה, לעיתים בוערת, אבל תמיד אנושית.

פרופ' טובה הרטמן היא דיקאנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו. זהו ספרה השישי.

יהודה שוחט הוא מרצה בקריה האקדמית אונו, סופר ועיתונאי. זהו ספרו הרביעי.