מחשבות על הצילום הוא חיבורו האחרון של רולאן בארת, שראה אור בשנת מותו )1980(. בארת מחפש את המיוחד שבצילום בהשוואה לדימויים אחרים – ציור, ספרות ואף קולנוע – ומוצא אותו בהיותו הדימוי האחד והיחיד המעניק למתבונן בו, לפני כל חוויה אחרת, את ההכרה 'זה היה', 'זה היה אז ושם'. ממצא זה משמש לו ולאמנות בכלל, לתרבות, לחברה, לזיכרון ולמוות. נקודת מוצא לסדרה של הרהורים על הזיקה שבין הצילום לסגנון כללי, זהו גם אחד מחיבוריו האישיים ביותר, על אף עניינו ההגותי־ שכן חיפושיו אחר התגלות אימו בתצלומים ישנים הופכים אותו עצמו למעין מעבדה חיה לחקר הפנומנולוגיה של הצילום מנקודת ראותו של המתבונן(. רבים סבורים שזהו המושלם שבחיבורי בארת מבחינה סגנונית ורעיונית כאחת
"אף כי תאגידים רבים נכשלו לא פעם במילוי חובתם כלפי החברה, האנושות ידעה שוב ושוב לתקן, לכוון ולהחזיר אותם לדרך הישר. ההיסטוריה של התאגידים מזכירה לנו אמת פשוטה: האנושות משגשגת ביותר כשהיא פועלת יחד" רבים מאמינים כי תאגידים הם ישויות חסרות לב המקדישות את עצמן באופן חסר מעצורים למרדף אחר רווחים. יש המרחיקים לכת וטוענים שזה בדיוק תפקידם של תאגידים. שתי הקבוצות הללו טועות. החל מראשית ימיהם של התאגידים, הם היו מוסדות שנועדו לקדם את טובת הכלל. אם הם דבקים תמיד במטרה הזאת – זו כבר שאלה אחרת. למטרות רווח מספר את סיפורם של התאגידים באמצעות שמונה תחנות בהתפתחות התאגיד והחברה – מהמצאת התאגיד ברפובליקה הרומית, דרך עלייתו ונפילתו של בנק מדיצ'י, פטרון האמנויות ברנסנס, עבור בחברת הודו המזרחית שהפכה למעין מדינת ענק, המשך בעולם הנפט ובתכסיסי חברות המינוף, ועד ליכולת שצברה חברת הזנק כפייסבוק לעצב תודעה ומציאות פוליטית. משמונת הסיפורים המסעירים והעסיסיים לפרקים גוזר ויליאם מגנוסון גם ארגז כלים לתיקון דרכם של תאגידים, לבל יהיו גולם הקם על יוצריו. איך עקף הבנק של האפיפיור את איסור הריבית? כיצד תמרנו ראשי "חברת הודו המזרחית" את הבורסה? איך נולדה ההשתלטות העוינת? האם חברות הנפט הידועות לשמצה עשו משהו למען האנושות? פרופ' ויליאם מגנוסון מלמד משפט תאגידי באוניברסיטת טקסס A&M. קודם לכן לימד משפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא מחבר הספר 'דמוקרטיית הבלוקצ'יין', ומפרסם מאמרים בגדולים שבעיתוני ארה"ב.
המחיר שלנו:
55
₪
בעיות יסוד בפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל (1859-1938) מבוסס על סדרת הרצאות שנמסרה על ידי הוסרל במהלך החורף של השנים 1910-11. חיבור זה נחשב למבוא המוצלח והנגיש ביותר שהוסרל כתב להגותו הפנומנולוגית, שכן קהל היעד המקורי שלו היה סטודנטים, והוא נמנע מהעומס המושגי והטכני המאפיין לעיתים את כתביו. בצעדים הדרגתיים מוליך הוסרל את הקורא מהעמדה היומיומית, שבה מקבלים את העולם וקיומו כמובנים מאליהם, אל עבר העמדה הפנומנולוגית המבקשת לכונן מדע אבסולוטי של מהות. העולם ומושאיו משמשים עבור הוסרל אינדקס לחשיפת הרבדים הסמויים של הפנייה התודעתית לעבר מושאים, לתיאור זרם המודעות כמאוחד ושלם, ולנקיטות העמדה הסובייקטיביות.
רבים מהרעיונות המופיעים בהרצאות מהווים חוליית קישור חשובה בין פריצת הדרך של הוסרל ב"מחקרים לוגיים" לבין הניסוח המלא של הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית ב"אידאות I". כאן הוסרל מעמיק בניתוח המבנים היסודיים של חווית העולם הסובב, תוך שהוא משרטט הבחנה מכרעת בין הגוף כאובייקט פיזי לבין הגוף כ"בשר חי". כמו כן, הוא נותן דגש מיוחד לשאלת הבין-סובייקטיביות, לאופן שבו ה"אני" מתנסה בתודעות אחרות באמצעות אקט של אמפתיה, ולתיאום בין ריבוי הסובייקטים המרכיבים את עולם הניסיון המשותף. כחלק מביסוס המתודה הוסרל מציג את הרעיונות של אפוכה ורדוקציה, גם בהקשר של בין-סובייקטיביות, תוך שהוא מתמודד עם התנגדויות אפשריות כגון סוליפסיזם. בנוסף לכך הוא עוסק בטווח הידע הפנומנולוגי, ברעיון של טרנסצנדנציה באימננציה, ומבחין בין מדע פנומנולוגי לתחומים מדעיים ופילוסופיים אחרים.
מהדורה זו של בעיות יסוד בפנומנולוגיה מנגישה טקסט מכונן המדגים את המאמץ הפילוסופי הבלתי מתפשר של הוסרל להשגת בהירות פנימית ומבט פנומנולוגי מעמיק. הגותו הפנומנולוגית של הוסרל השפיעה בין השאר על היידגר, סארטר ומרלו-פונטי.
שמאי זינגר (1935-2024) תרגם את הספר יחד עם עמי גרינפלד, אשר כתב הקדמה רחבת היקף ומעמיקה להגותו של הוסרל.
המחיר שלנו:
93.80
₪