עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין. משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה.
עַל יַד הַמִּזְבָּלָה יִקְבְּרוּ אֶת אָבִי
נחתנו בחמש בבוקר בשדה תעופה בניוארק ניו ג'רזי ולא ידענו מה לעשות. הכול היה סגור, מת. אז לפי ההוראות בשירו של אלן גינזברג נסענו דקות אחדות, הגענו לבית העלמין היהודי שהוא ואביו ועוד בני משפחה שלהם קבורים בו ומצאנו את המצבה שלו. אבל איך הוא הגיע לשם וגם לעוד שניים או שלושה מקומות?
כך התחיל המסע שלנו בעקבות קברי משוררים.
קרן אלקלעי־גוט היא משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות בעלת שם בינלאומי ופרופסורית אמריטה לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. היא כתבה רבות על שירה, על זיכרון תרבותי ועל המפגש המורכב בין חיים לטקסט. במהלך הקריירה הארוכה שלה באה במגע ישיר עם שירתם, חייהם ואתרי המנוחה של משוררים ברחבי העולם, מג'ונתן סוויפט ועד דורותי פרקר, ובהם גם קולות נשכחים שהחייתה בכתיבתה. היא נסעה לקברי משוררים, התעמקה בארכיונים ורכשה הבנה אינטימית וייחודית של הדרכים שבהן משוררים, או האנשים שהופקדו או הפקידו עצמם על קבורתם, מעצבים את מורשתם.
המחיר שלנו:
88.20
₪