עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין. משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה.
במוקד ספר זה ניצבת דמותה רבת־הפנים של דבורה רוֹם , המנהלת של 'בית הדפוס האלמנה והאחים ראָם' בווילנה. הספר חושף את סיפור חייה שראשיתו בעיירה קטנה וסופו באימפריה כלכלית שנבנתה במהלך ארבעה עשורים, רצופים במאבקים משפחתיים, בהתמודדויות עסקיות ובהצלחות מרשימות. באמצעות כישרון עסקי, ניהול קפדני ושיטות פרסום ושיווק מגוונות, בית דפוס זה, הגדול מסוגו בעולם היהודי, היה ל'בית היוצר לנשמת האומה'. אלפי הכותרים שהוציאה לאור, ובעיקר 'ש"ס ווילנא' הידוע ופרויקט 'הכינוס' של הספרות הקנונית היהודית לדורותיה היו לנכסי צאן ברזל של התרבות היהודית ועיצבו את עולמם התרבותי של יהודים בכל רחבי תבל.
מרדכי (מוטי) זלקין הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בהיבטים חברתיים ותרבותיים של החברה היהודית במזרח אירופה, תוך התמקדות במרחב התרבות היהודית־ליטאית. בין ספריו הקודמים: בעלות השחר: ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית (מאגנס, 2000); אל היכל ההשכלה: תהליכי מודרניזציה בחינוך היהודי במזרח אירופה (הקיבוץ המאוחד, 2008); מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום-המושב (מאגנס, 2017).
המחיר שלנו:
81
₪