עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין. משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה.
עוצמה צבאית, מדינית, כלכלית ורוחנית בטריטוריה מוגדרת תחת ריבונות יהודית – זהו החזון שראו לנגד עיניהם מקימי המדינה. אך כאשר דור החלוצים פינה את מקומו, השתנתה גם תוכנת ההפעלה. מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו. שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני. עינת וילף היא יו״ר מפלגת עוז, מרצה וסופרת. בין ספריה בעברית: ״שיבה באוקטובר״ ו״מלחמת זכות השיבה״ (שנכתב עם ד״ר עדי שורץ), וכן ספרים נוספים בנושאי ממשל וחינוך. החוט המקשר בין כולם הוא זה: בבניין האומה אין קיצורי דרך.
המחיר שלנו:
54.40
₪