ספר הנוכחות

פרידה וגירושים הם מהאירועים המטלטלים בחיי אדם, צומת גורלי המשפיע על ההורה, על הילדים ועל המערכת המשפחתית כולה. האם אפשר למצוא צמיחה בתוך השבר?

הספר מעבר לשבר מתמקד בליבת החוויה האנושית של ההורה מתוך מבט מעמיק על התהליכים הרגשיים וההוריים המתרחשים במהלך פרידה, גירושים והשנים שאחריהם. הספר, שנכתב על ידי כשלושים מטובי המומחים בנושא מתחומי הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הטיפול באמצעות אמנויות והמחקר, משלב ידע תיאורטי, קליני ומחקרי עדכני. הוא נע בין התבוננות מעמיקה במשבר ובשינוי לבין מבט מעצים ומלא תקווה על האפשרויות לצמיחה ולהתפתחות חיובית.

מעבר לשבר הוא ספר ראשוני ופורץ דרך בישראל המציע התייחסות מקצועית מקיפה, עדכנית ומגוונת לעולמם של משפחות בתהליכי פרידה וגירושים. מעבר להתמקדות המסורתית בילדים, הספר מתמקד בעולמם הרגשי של המתגרשים; הוא מציע נקודת מבט להבנה וריפוי לכל מי שפוגש, מלווה או חווה תהליכים אלו באופן אישי. הספר מפגיש בין אנשי טיפול וחוקרים מהשדה ומהאקדמיה, ופורש קשת רחבה של נקודות מבט על מצבי פרידה וגירושים: החל מהחוויה הפנימית הרגשית והמורכבת של ההורה, דרך אתגרים משפחתיים וקליניים יומיומיים, ועד לסוגיות מערכתיות ומשפטיות המשפיעות על חיי ההורים וילדיהם. מאמרי הספר משלבים ניסיון טיפולי רב-שנים עם תובנות מחקריות עדכניות, מודלים להתערבות וכלים יישומיים לעבודה עם משפחות. כל אלה מפגישים את הקורא עם המורכבות הרגשית של גירושים, בניסיון להבין כיצד ניתן לסייע בתהליכים אשר בהם הוא זקוק לליווי מקצועי אמפתי, מדויק ומבוסס.

"כל איש מקצוע הנוגע בתחום של פרידה וגירושים יתעשר באופן משמעותי מעיון בספר זה".

פרופ' אסתר כהן

"ספר זה מהווה התבוננות ייחודית וראשונה מסוגה… הוא מהווה אבן דרך בסלילת הנתיב לסינרגיה הכה נחוצה שבין המשפט לטיפול".

השופט אסף זגורי

על העורכים: ד"ר דרור אורן הוא פסיכולוג בכיר (מדריך קליני וחינוכי), מומחה לטיפול בהורים ובהורות, מייסד ומנכ"ל שותף בעמותת אמפטיה. קלינאי, מרצה ומדריך. מבין פרסומיו: "הורות יחידנית" ו"הורות במחשבה שנייה".

הילה קלעי נובוטני היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרצה ומטפלת. ממייסדות עמותת אמפטיה ומנהלת שפ"ח. מחברת הספרים "דברים שלמדתי מאבא" ו"חלקי עצמי".

״זה לא איזה כנרת שלי, זה רוקנ׳רול…״ (יהודה עדר).
הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית ולהתפתחות התרבות הישראלית משנות ה־70 עד ימינו; הוא עוקב אחר גלגולי השפה בפזמוני הרוק – מ״כוורת״ ו״תמוז״, דרך ״תיסלם״ ו״משינה״, ועד ״מוניקה סקס״, ״המכשפות״, ״הדג נחש״ ו״טונה״ – ומראה כיצד מבעי היומיום הופכים למעשה אמנות.

האזנה מחודשת לשירים ישנים וחדשים מתווה מפה לשונית ורגשית של העברית – זו היורדת מהבמה החגיגית של ביאליק ושל עמיחי וצועדת יחפה אל הרחוב: מדברת, מתבדחת, מתריסה, ולעיתים גם שותקת. מנקודת מבט מחקרית הנשענת על כלים של הבלשנות הקוגניטיבית ועל תיאוריות סמנטיות עכשוויות, אורן אבישר חושפת כיצד למשל בשורה ״רק אני ואנוכי נורמלי מכולם״ נחשף הרובד המקראי לצד כמיהת הדור לנורמליות; וב״הר של בייגלך״ של מוניקה סקס – מאחורי ההומור מסתתרת ביקורת חברתית עמוקה.

נורית אורן אבישר, עורכת לשון ומורה לספרות וללשון, גדלה בין מדפי ספרים וערמות תקליטים. המילים והמנגינות שעיצבו את ילדותה עוררו בה סקרנות שהובילה למחקר על השפה המתנגנת של הרוק הישראלי. היא בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית, ותארים שניים בעיתונאות מאוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו, ובתרבות הילד והנוער ובלשון עברית – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.