במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו נוכח מצב חדש ומטלטל: אדם יקר שחי בקרבתנו הלך לעולמו, איננו עוד בין החיים. במצב כזה, מה יהיה מקומו של אותו אדם לאחר חייו בתוך הסיפור הנמשך של חיינו אנו? זו אינה שאלה פשוטה. בדרך כלל אין לנו תשובה מן המוכן. ספר זה מבקש להציע גישה כללית כלפי המצב הזה, שבו אדם חי עומד נוכח אדם אחר לאחר חייו. האחריות למקומו של אדם לאחר חייו מונחת על כתפי החיים אחריו. ביסוד הגישה המוצעת כאן לשאלת היחס אל אדם לאחר חייו, עומד מושג הנוכחות. אדם יכול שלא להיות קיים בין החיים, אבל באותה שעה נוכח בנפשותיהם, במחשבות עליו, ברגשות אליו, במעשים לכבודו. הספר הזה בא להבהיר ולהסביר את מושג הנוכחות, לשפוך אור על דוגמאות תרבותיות רבות לתפקיד המובלע של מושג הנוכחות בחיינו ולנתח מחדש ביטויים ומנהגים המוכרים לנו מבלי שנבין אותם כראוי, כדוגמת פרידה והתמודדות. בספר יש גם דיון ביקורתי במגמות חברתיות ותרבותיות של השכחת בני־אדם לאחר חייהם והלחץ על שאריהם לצמצם את ביטויי האבלות שלהם.
במאמר הפותח את האסופה כותב שמואל ארליך שפירוש החלום אפשר לפרויד לגלות כי ״חיי הנפש, על חלקיהם הלא־מודעים, עשירים ויצירתיים אך גם מורכבים ובעייתיים הרבה יותר מהתמונה הנפשית המצומצמת והמוגבלת יחסית שמשתקפת באמצעות המודעות". חקר החלום מוביל לעולמות נרחבים, מורכבים ופוריים, הן בעבודה הן בכתיבה הפסיכואנליטית. גם היום, 125 שנים אחרי פרסום פירוש החלום, העבודה עם החלום והכתיבה עליו מאתגרות את הדמיון. תשעה כותבים - שמונה פסיכואנליטיקאים ואומן אחד - חוזרים באסופה זו אל החלום מנקודות מבט עכשוויות ומגלים בו פנים נוספות. שמואל ארליך ואיתמר לוי מתווים את הפרספקטיבה ההיסטורית של פירוש החלום; יוסי טריאסט מרחיב את נקודת המבט הקלסית ונוגע ברבדים חברתיים ופוליטיים; ענת ברעם קרובה יותר לגישה הקלייניאנית, שרה קולקר נוטה לגישה הוויניקוטיאנית ודנה אמיר ואבנר ברגשטיין קרובים למסורת ביון. חגית אהרוני ויונתן הירשפלד, האומן שבחבורה, מרחיבים את השיח הקליני ודנים בקשר שבין החלום לבין הספרות והאומנות. עם כל העושר והידע שצברה הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד, החלום מזכיר לנו, ושוב בניסוח של שמואל ארליך, "שאנו נמצאים לנצח בעמדת הלא יודעים, ושאנו מנסים כמיטב יכולתנו לגלות צפונות ומשמעויות".
המחיר שלנו:
92
₪