בינות לסמטאותיה הציוריות של שכונת מאה שערים ובין חצרות האבן של בתי אונגרין הן פוסעות בצעדים חפוזים, מוליכות עגלות ילדים, ולראשיהן המגולחים מטפחת שחורה הדוקה. "הן עדיין יושבות ותופרות" הוא מסע אל עולמן של נשים אלה, נשות חסידות "תולדות אהרן". תולדות אהרן היא אחת הקהילות החסידיות הקנאיות ביותר. קבוצה זו מאופיינת בתפיסה שוללת ובלתי מתפשרת כלפי הציונות, החילון, ההשכלה והמודרנה; בגדרי צניעות מחמירים; בפיקוח חברתי הדוק, בייחוד בתחום המיני, ובתפקידי מגדר מסורתיים שמגבילים את האישה למרחב הפרטי. כיצד נתפסים בקבוצה ייעודן ותפקידן של הנשים? מה לומדות ילדות ונערות ב"תולדות אהרן" ומה נאסר עליהן ללמוד? כיצד הן למדות להכיר את גופן ואת מיניותן? עד כמה הן מעורבות במעשה השתדכותן ומה הן ואימהותיהן חוות בפרק הזמן המאתגר של השידוכין? איך הן רואות את העולם שמחוץ לחסידות? מה חוות הנשים שסוטות מן הדרך המקובלת ואולי אף עוזבות את הקבוצה? על יסוד מחקר אתנוגרפי רב-שנים, פותחת מחברת הספר צוהר למציאות חייהן של נשות "תולדות אהרן" ומנסה להשיב על שאלות אלו ואחרות. היא מקשיבה לקולותיהן של הנשים, הן הגלויים והמוצהרים, הן החתרניים והמושתקים, מציעה להם פרשנות ומזמנת לקוראים מפגש נדיר ומרתק עם חברת נשים מחצר חסידית ייחודית בימים של שינוי תדיר בגבולותיה של החברה החרדית. ד"ר סימה זלצברג בלאק היא חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. היא חוקרת היבטים שונים בחברה החרדית ומתמקדת בסוגיות הנוגעות לחייהן של נשים בחברה זו.
במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו נוכח מצב חדש ומטלטל: אדם יקר שחי בקרבתנו הלך לעולמו, איננו עוד בין החיים. במצב כזה, מה יהיה מקומו של אותו אדם לאחר חייו בתוך הסיפור הנמשך של חיינו אנו?
זו אינה שאלה פשוטה. בדרך כלל אין לנו תשובה מן המוכן. ספר זה מבקש להציע גישה כללית כלפי המצב הזה, שבו אדם חי עומד נוכח אדם אחר לאחר חייו.
האחריות למקומו של אדם לאחר חייו מונחת על כתפי החיים אחריו. ביסוד הגישה המוצעת כאן לשאלת היחס אל אדם לאחר חייו, עומד מושג הנוכחות. אדם יכול שלא להיות קיים בין החיים, אבל באותה שעה נוכח בנפשותיהם, במחשבות עליו, ברגשות אליו, במעשים לכבודו.
הספר הזה בא להבהיר ולהסביר את מושג הנוכחות, לשפוך אור על דוגמאות תרבותיות רבות לתפקיד המובלע של מושג הנוכחות בחיינו ולנתח מחדש ביטויים ומנהגים המוכרים לנו מבלי שנבין אותם כראוי, כדוגמת פרידה והתמודדות. בספר יש גם דיון ביקורתי במגמות חברתיות ותרבותיות של השכחת בני־אדם לאחר חייהם והלחץ על שאריהם לצמצם את ביטויי האבלות שלהם.
המחיר שלנו:
75
₪
"את אחת מאיתנו?" שאלה פעם מטופלת צעירה את מרשה לינהאן , הפסיכולוגית והחוקרת הנודעת שפיתחה את שיטת הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי (DBT). "כי אם כן, זה ייתן לכולנו תקווה רבה".
במרוצת השנים הציל טיפול דיאלקטי־התנהגותי חיים של אין־ספור אנשים שנלחמו בדיכאון ובמחשבות אובדניות, אבל לינהאן לא גילתה מעולם לאיש כי מקור ההשראה לעבודתה החלוצית היה המאבקים הנואשים שלה עצמה בצעירותה. רק כשנשאלה ישירות היא החליטה לבסוף לספר את סיפורה המעורר השראה.
בממואר זה לינהאן מתארת איך בהיותה בת 18 היא התחילה להידרדר במדרון חלקלק והשתנתה מנערה אהודה לבחורה אובדנית. לאחר כמה שנים אומללות במוסד פסיכיאטרי נשבעה לינהאן לעצמה שאם תצליח להיחלץ מן הגיהינום הרגשי שלה, היא תנסה למצוא דרך לעזור לאחרים לצאת מן הגיהינום שלהם ולבנות חיים שראוי לחיותם .
היא נרשמה ללימודים בבית ספר ערב ובקולג', חייתה בתנאים לא תנאים, ולעיתים קרובות צירפה פרוטה לפרוטה כדי לקנות אוכל. היא המשיכה ללמוד לתואר דוקטור בפסיכולוגיה והתמחתה בטיפול התנהגותי. בשנות השמונים של המאה העשרים היא הגיעה לפריצת דרך כאשר פיתחה את הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי, גישה טיפולית שמשלבת בין קבלת העצמי ובין דרכים להשתנות. לינהאן רואה במיינדפוּלנס מרכיב מרכזי בשיטת הטיפול שלה, לצד טכניקות מקוריות ומפורטות לרכישה של כישורי חיים.
המחיר שלנו:
77
₪