שמרי נפשך

את הספר כתבתי בשנה האחרונה. בהתחלה על דפים בשטח ובתזכורות בטלפון האזרחי והצבאי ואחרי כן במחלקת השיקום ובאשפוזים הרבים. בכתיבה
התמודדתי עם כאב, אובדן וקושי. כתבתי כדי לספר מה עובר עלינו, המילואימניקים, מאז השבת השחורה. עכשיו אני שואל את עצמי אם נשכיל
לבנות עולם טוב יותר. אני מאמין שכן. ב־7 באוקטובר יצא שחר, רב־סרן במילואים, מביתו לפקד על מחלקת הסיור בגדוד ההנדסה שהוא משרת בו. כאן מתחיל הסיפור שלו, ומתברר שהקצין המנוסה, המהנדס הקפדן והמקצועי, יודע לספר סיפור ולתאר משברים שחווה עם פקודים ומפקדים, עם אשתו וילדיו ועם עצמו. בקול צלול הוא מתאר את רגעי
הפחד והאומץ, הייאוש והתקווה.
הסיפור של שחר ושל הצוות הוא גם הסיפור של כולנו, מי שלחמו בגזרות השונות, מי שאיבדו חברים, דאגו ליקיריהם או רק צפו בטלוויזיה ודאגו לכולם
כל מי שחי בארץ הזאת ימצא בעכשיו תורנו רגעים מחייו שלו וגם ילמד על הקונפליקטים המורכבים של הלוחמים במערכה הארוכה הזאת.
שחר תורגמן, יליד 1988, מתגורר עם משפחתו בצפון הארץ.