השכנים החדשים

על שולחנו של עידן, באמצע ישיבה חשובה, מונח פתק קצר ובו כתובות שלוש מילים בלבד: 

"סבתא ברחה מהבית".

סבתא לאה בת התשעים ושמונה לא מוכנה לעבור לדיור מוגן. כשהנכדים שלה מחליטים לשכור עבורה עובדת זרה, לאה זועמת ומחליטה לקחת את גורלה בידיה ולצאת למסע בעקבות סוד משפחתי ישן. להרפתקה המוזרה מצטרפים נתי - הנכד האגואיסט וחסר האחריות שלה - וכריסטין המטפלת הפיליפינית, שיש לה עניינים משפחתיים לא פתורים משל עצמה. 

סבתא בורחת מהבית הוא הרומן הרביעי למבוגרים של הסופרת המצליחה מאירה ברנע־גולדברג, מחברת רבי־המכר כמה רחוק את מוכנה ללכת, משפחה לדוגמה ומסעותי עם חמותי, ומי שעומדת מאחורי סדרת כראמל שכבשה את ליבם של הילדים בישראל. 

השנינות, הקצב והישירות האמיצה המאפיינים את כתיבתה של ברנע־גולדברג יוצרים בעת ובעונה אחת סיפור קליל, מותח ומשעשע, ודרמה נוגעת ללב על יחסים בין־דוריים סבוכים, על קנאת אחים שיכולה לשבש מהלך חיים שלם ועל מחילה אפשרית שיכולה לקרות בכל רגע, גם בערוב הימים.                                                       

מאירה ברנע־גולדברג (ילידת 1978) היא סופרת למבוגרים, ילדים ונוער, מרצה ועורכת. נשואה ואם לבן, נולדה וגדלה בפתח־תקווה, שבה היא מתגוררת כיום. את דרכה בעולם הספרות החלה כמוכרת בחנות ספרים. סדרת הילדים והנוער שכתבה כראמל דורגה במקום השני ברשימת 25 הספרים הטובים והחשובים לילדים ולנוער מאז תחילת המאה ה־21.
על הסדרה זכתה בשנת 2018 בפרס שרת התרבות והספורט על שם דבורה עומר, בתחום היצירה הספרותית העברית
לילדים ולנוער.

״כתיבתה של ברנע־גולדברג קולחת, סוחפת וממכרת.״ שפרה הורן

"דמויות בלתי נשכחות שיגרמו לכם לרצות לחבק את המשפחה שלכם יותר מתמיד." ליעד שהם

מִמָּה אַתָּה בּוֹרֵחַ, שָׁאַלְתִּי אֶת רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם.
מֵהַכֹּל, הוּא עָנָה.
בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת, מֵהָאֱמֶת, מֵהַזְּמַן.
נוֹטֵשׁ אֶת הַיְלָדִים, הָאִשָּׁה, הַהוֹרִים, עוֹזֵב
אֶת הַמִּלִּים, הַסְּפָרִים, הַשִּׁירִים,
אֶת הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל הַיַּלְדוּת.
מוֹחֵק אֶת הַבְּדִידוּת,
הַכְּמִיהָה, שׁוֹכֵחַ אֶת חֲלוֹמוֹתַי,
תְּפִלּוֹתַי, זִכְרוֹנוֹתַי, נוֹטֵשׁ אֶת שְׂפָתִי -
וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.

בקצב הגוף הנע, בחושניות קיומו הפיזי של הרץ למרחקים ארוכים, של רוכב האופניים, של השחיין, מתקיימת שירתו של יקיר בן־משה בספר זה. לפנות בוקר, ברחובות העיר ובשבילי עפר הרריים, הוא מאמץ את גופו עד קצה גבול היכולת ומנסה לתת מנוחה לנפשו. בכל יום מחדש הוא כמו בורח מביתו ובה בעת מחפש את הדרך לשוב אליו. 

מה שנראה צפוי כמעט, הבחירה בספורט כדרך להתמודד עם משבר אמצע החיים, הופך בידיו של בן-משה למצע להרהורים קיומיים נוּגים ולשיר הלל לחיים גם יחד. יותר משכובד הגוף והגיל נותנים את אותותיה בשירתו, יש בה מן המקצב המוזיקלי של התנועה במרחב, מחדוות גילויו של הגוף מחדש, ממתיקות ההורוּת ומאהבת העברית, שאולי בה, בתום כל נדודי הגוף והמחשבה, הוא מוצא בית קבע.

למתוח את עורקי הבוקר הוא ספר השירה השישי של יקיר בן־משה.