מחשבה יוצרת 365

מאז שחר לידתה ניסתה הפסיכואנליזה להסביר כיצד מתרחש התהליך הפסיכואנליטי. מה הופך אותו לבעל משמעות וכיצד תקשורת של שני אנשים בחדר הטיפול מניעה התפתחות נפשית? השאלות הללו משיקות לשאלות כבדות משקל בתחום הפילוסופי: כיצד ניתן להכיר תהליכים נפשיים שלנו ושל זולתנו? האם "תהליכים נפשיים" הם "דבר-מה" בעולם? האם קיימת "נפש"? בעשורים האחרונים נשענה הפסיכואנליזה על הנחות פילוסופיות שונות כדי לענות על שאלות אלה. כך למשל הוצעו פתרונות הקשורים בחשיבה הדיאלקטית של הגל. ספרה החשוב והמעמיק של רוני כרמלי מראה שרעיונות הגליאניים אינם עולים בקנה אחד עם הנחות היסוד של הפסיכואנליזה המבקשת לחקור את הנפש של היחיד, על הקונפליקטים שבה. המחברת מבקשת להחליף את רעיון הדיאלקטיקה במושג הפרדוקס, שהנו מרכזי להתרחשות הפסיכואנליטית.

בבסיס החשיבה של דונלד ויניקוט וז'אק לאקאן עומדות הנחות פילוסופיות משותפות בדבר הפרדוקסליות המובנית בפסיכואנליזה. הפרדוקסליות הזאת קשורה במפגש של היחיד עם העולם. היא מוכרת אצל ויניקוט בהבנתו את המפגש של התינוק עם סביבתו וביצירת המרחב הפוטנציאלי, ובמושגים לאקאניאניים כגון הסובייקט החצוי, שלב המראה והשיח של הזולת. על בסיס רעיונות אלה, בשילוב פילוסופיית השפה של ויטגנשטיין, מפתחת המחברת מודל פילוסופי-לשוני המתאר את ההתרחשות בחדר הטיפולים כמשחק שפה פסיכואנליטי. מודל זה הוא חדשני, אבל המחברת מתחקה אחר שורשיו בחשיבה של פרויד.

ד"ר רוני כרמלי היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו; חוקרת, בין השאר, את הממשק בין פסיכואנליזה ופילוסופיה. כרמלי מרצה בכנסים רבים בישראל ובעולם; פרסמה מאמרים בכתבי-עת בינלאומיים בולטים, ובכללם ה-IJP.

"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה.

חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים.

הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.

מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מדוע פתחה ישראל בלחימה עוצמתית מול חזבאללה רק כשנה לאחר הפינוי? מה משמעות הפינוי ביחס למושכלות היסוד של הציונות והתנועה הקיבוצית? ואילו אתגרים עומדים בפני הקהילות עם החזרה הביתה?

ניצן הורוביץ הוא עיתונאי, יוצר דוקומנטרי ופרשן לעניינים בינלאומיים. לשעבר שר הבריאות וחבר הקבינט, חבר כנסת ויו"ר מרצ. זהו ספרו השני על מלחמת 7 באוקטובר. ספרו הקודם, לכודים – מיגונית הגבורה בצומת רֵעים, זכה לשבחים בישראל ובאירופה.

בשותפות עם יד יערי ויד טבנקין. 

מה מניע גברים בחיפושם אחר שליטה? מדוע רבים כל כך מוצאים את עצמם שבויים במעגל אינסופי של מאבק על כוח? ספרו של עומר שקד מנסה לחשוף את תחושת התלישות העמוקה שבלב ליבה של הגבריות ואת הפרדוקס הגברי החבוי בה: ככל שגברים מנסים יותר להשיג שליטה, כך היא חומקת מבין אצבעותיהם; ככל שהם מנסים לצבור עוד ועוד כוח, כך הם מגבירים את חולשתם הבסיסית. הספר מנסה לייצר מפגש בין הקוראים לבין הילד הקטן שבתוך כל גבר, זה שנקרע בין חיבוקה החם של אימו לשייכות לעולם גברי, אשר פעמים רבות לאורך ההיסטוריה הוא מנוכר וכוחני.

ספר זה בודק מקרוב כיצד גברים רבים לומדים להסתיר חולשות, לדכא פגיעות ולהתרחק מכל מה שנתפס כ"נשי". הוא מציג נתיבי גדילה לגבריות כוחנית וגם אפשרויות לשינוי ותקווה. תחילת החקירה בצורך האנושי הטבעי בשליטה, והמשכו בפרדוקס הגברי שחושף כיצד פגיעה בקשר הראשוני עם האם מובילה לניתוק של גברים מעולמם הרגשי. לאחר מכן מוצגת התבוננות ביקורתית בכעס כרגש הגברי הדומיננטי, תוך כדי התמקדות במחיר הכבד של הניתוק הגברי מרגשות. הספר מסתיים בבחינה של אלימות מגדרית ובאופנים שהפחד מהנשי עלול להפוך אפילו לשנאה.

עומר שקד מבקש להראות שהדרך הגברית לגדילה ולהתפתחות עוברת בהכרה שעוצמה אמיתית אינה טמונה בשליטה באחר אלא ביכולת לקבל את עצמנו על חולשותינו; לכן גבריות שלמה היא זו שלומדת לאזן בין כוח לחולשה, בין שליטה להכלה. הגבריות הבשלה אינה מתבטאת בהדחקת הרגש או בשליטה אלא טמונה ביכולת של גברים לשאת את הניגודים שמצויים בתוכם.

ד"ר עומר שקד, עו"ס קליני, הוא בעל רקע של טיפול בנוער בסיכון, אלימות במשפחה ומחלות כרוניות אצל ילדים ומבוגרים בבי"ח. כיום מלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומדריך מחלקות טיפוליות בשירות בתי הסוהר.