מתנת הריפוי השמאני

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשקרבות עזים מתחוללים כמעט בכל רחבי תבל וגובים את חייהם של מיליוני חיילים ואזרחים, שלושת מנהיגי בעלות הברית מבינים שהם חייבים לשתף פעולה כדי לנצח את המפלצת הנאצית המשתוללת ואת בנות בריתה. פרנקלין ד’ רוזוולט, וינסטון צ’רצ’יל ויוסיף סטאלין פועלים מאחורי הקלעים כדי לתאם ועידת פסגה חשאית שתעצב את מהלך המלחמה — ואת פני העולם שאחריה.

סיפורה של ועידת טהראן שנערכה ב־1943 כמעט ואינו מסופר כיום, אף שהיתה אחד הרגעים המכריעים במלחמה כולה: מפגש טעון של אינטרסים, חשדות ובריתות שבריריות, שנערך תחת אבטחה כבדה ובצל האיום שהטילה נוכחותם של סוכנים פרו־נאציים בעיר. כיצד תכננו אותם סוכנים לפגוע בשלושת המנהיגים? מה ידעו – ומה לא ידעו – האנשים האמונים על ביטחון הפסגה? ואלו עוד מזימות רחשו מתחת לפני השטח, מכיוונים בלתי צפויים?

בראד מלצר, סופר מצליח שמאחוריו שורה של מותחנים רבי־מכר, חובר בספר זה אל העיתונאי ויוצר הטלוויזיה ג'וש מנץ', ויחד הם פורשים סיפור היסטורי סוחף, רב־תהפוכות וחוצה יבשות, המשלב בין ריגול, פוליטיקה ודרמה אנושית. זהו ספר עיון שנקרא כמו מותחן, ומזמין את הקוראים להציץ אל אזור הדמדומים של ההיסטוריה, שבו החלטות גורליות נפגשות עם גרסאות סותרות ותעתועי הזיכרון.

המזימה הנאצית בטהראן הפך לרב־מכר ענקי עם צאתו לאור בארצות הברית, ותורגם לעשרות שפות.

ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).

פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.

פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.

"אולי יקרה הנס ומישהו מן היקרים שלך, שהשארת בגיא החידלון, ייתן אות חיים". 

נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה עוסק בקבוצה ייחודית שהותירה מלחמת העולם השנייה, בין הניצולים לנספים: אנשים שגורלם לא היה ידוע. קרוביהם ניסו לאתר אותם או לגלות מידע על גורלם בכל דרך אפשרית, הן באירופה מיד לאחר השחרור, הן לאחר זמן, במקומות מושבם של הקרובים.

כיצד נערכו החיפושים? את מי חיפשו קרובי המשפחה? מה הם ההבדלים בין הורים שחיפשו את ילדיהם לאחים שחיפשו אלה את אלה או לילדים שניסו לאתר ניצולים ממשפחתם? מה מספרים המכתבים שכתבו בני המשפחה לרשויות השונות? מה היה מקומם של הרדיו והעיתונות בחיפושים? אילו אפשרויות עמדו בפני עגונות שרצו לבנות בית מחדש וכיצד ניסה הממסד הדתי לסייע להן? אילו גופים קמו לסיוע באיתור הנעדרים? על שאלות אלה ואחרות בא הספר לענות.

נעדרים מתאר מציאות שיצרה אי שקט מתמשך, חיפושים ארוכי שנים ופצעים שאינם מגלידים. הסוגיה מעלה שאלות רבות על זיכרון של מי שגורלם נותר לוט בערפל ועל הנצחה, שפירושה הודאה בכישלון החיפושים. הספר בוחן גם גופי סיוע שונים, בין־לאומיים ויהודיים, ששמו להם למטרה לסייע באיתור הנעדרים, תוך דגש על המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית. מן הספר עולה שקטגוריית הנעדרים הייתה בעלת הגדרות ומאפיינים ברורים ואתרי זיכרון ייחודיים, והיא השפיעה באופן ניכר על עיצובו של זיכרון השואה בישראל ומחוצה לה.