במשך שבע שנות כהונתו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ראה הכול: את ההתרחשויות הפוליטיות, את אובדן הרסן מצד המנהיגות הפוליטית, את התרבות המידרדרת והשחיתות הגוברת, ואת תהליך ההידרדרות של הדמוקרטיה הישראלית – זו שהביאה את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל לנקודת שפל. בנשיא על מים סוערים, מתאר ריבלין את אחורי הקלעים של התקופה הזו, את הניסיונות לפתור את האתגרים השלטוניים והמשפטיים, את ההתגייסות למניעת משברים דיפלומטיים, את המפגשים עם מנהיגי העולם, ואת הסיפורים המרתקים שמאחורי הכותרות הגדולות בעיתונים. לצד הפוליטיקה והעשייה המדינית והלאומית, שוזר ריבלין בשפה ציורית וקולחת את קורותיו וקורות משפחתו – מראשית חייו בירושלים של לפני קום המדינה, דרך השירות הצבאי ושחרורה של העיר, הפיכת בית"ר ירושלים מקבוצה שולית לאימפריה שזוכה בתארים, עבור באהבתו הגדולה ומשפחתו, ועד לפוליטיקה המקומית והארצית, בשלל התפקידים הבכירים שביצע כחבר כנסת, כשר, כיושב ראש הכנסת ובסופו של דבר כנשיא.
לימודי המזרח התיכון הישראליים צמחו בראשיתם מתוך המזרחנות האירופית-הקלאסית אך עד מהרה השתנה אופיים. הלימודים השתלבו בדפוסים חדישים של מדעי הרוח ומדעי החברה ותכניהם הושפעו מהימצאותה של ישראל בתוך המזרח התיכון ומעמידתה מול האתגרים הקשורים ביחסיה עם הארצות השכנות. בהתאם לכך מכוונות פעילויות החוקרים המוצגות בספר לשני יעדים משולבים: העשרת הידע האקדמי בתחום הזה והעמקת ההכרה של עמי האזור האמורה לכוון התנהלות נכוחה של ישראל כלפיהם. הספר מביא את סיפורם של לימודי המזרח התיכון בשמונה אוניברסיטאות ושש מכללות, וכן במכוני המחקר הקשורים בהן. הוא מציג את הדיונים שהתנהלו בקרבם על מהות המקצוע את הפעולות הנעשות בהם במחקר, בהוראה ובשירותים לחברה.
שמעון שמיר רכש את התמחותו ואת תוארו באוניברסיטאות ירושלים ופרינסטון. באוניברסיטת תל אביב הוא כונן את החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואת מכון המחקר הצמוד אליו, ובמצרים ייסד וניהל את 'המרכז האקדמי הישראלי בקהיר'. פירסם מחקרים על האימפריה האוסמאנית, הארצות הערביות ויחסי ישראל־ערב. את מומחיותו יישם בתפקידים ממלכתיים, בין השאר כשגריר במצרים ובירדן.
המחיר שלנו:
101
₪