נסיכים ללא בית - גורלם העצוב של הילדים לבית הרצל

"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם מסבירים היום עוד יותר מבעבר מדוע ומתי עלולות לפרוץ מלחמות של השמדה סופית."
תושבי תבאי, העיר שנמצאה בלב התרבות והמיתוס היווני, היו בטוחים שהאתונאים והספרטנים יבואו לעזרתם מפני המלך המוקדוני החדש. קרתגו הכנועה והמכווצת לא העלתה על דעתה שהרומאים יתעקשו למעוך אותה עד הסוף. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית ומרכז הנצרות האורתודוקסית, החזיקה מעמד אלף שנה וביצוריה היו עמידים בפני כל פלישה. וארנן קורטס, ספרדי שנקלע לסיטואציה, לא חשב שישמיד עם 1,500 לוחמיו את טנוצ'טיטלאן, עיר הענק המפוארת, הגדולה באמריקה כולה.
אבל זה קרה. ארבע התרבויות המשגשגות הללו ניתנו במצור, הוחרבו, הושמדו והיו כלא היו. ארבעתם היו יכולות לשרוד באמצעות כניעה משפילה או דיפלומטיה מחוכמת. מדוע התנגדו? מה היו השגיאות האסטרטגיות או המחדלים הפוליטיים המשותפים להן? ומה ניתן ללמוד מאסונותיהן, בהינתן שהשמדה של עיר בירה וכיליון של תרבות אינם הדרך שבה נגמרות רוב המלחמות? בספר מלחמה. סוף בוחן ויקטור דייוויס הנסון את ארבעת האירועים הנוראים, מנתח נסיבות ותרחישים, ומפיק לקחים.

· כיצד דרדרו שמועות סרק את תבאי אל סופה?
· מה מלמד המקרה של קרתגו על ערכם של הסכמים?
· מה למדו הביזנטים על הישענות על חברים בעת צרה?
· האם, לנוכח חורבן האצטקים, טכנולוגיה תנצח תמיד כמות?

ויקטור דייוויס הנסון הוא עמית בכיר להיסטוריה צבאית ולימודים קלאסיים במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור אמריטוס ללימודים קלאסיים באוניברסיטת מדינת קליפורניה. חיבר יותר מעשרים ספרים, בתוכם ניצחון המערב שהופיע בעברית בספריית שיבולת.

מעטים הדברים שבכוחם לשנות את הכיוון שבו אתם נעים, בחייכם האישיים או בעסקים, כמו היכולת לחשוב בצלילות. אף על פי כן, רובנו כלל לא מזהים הזדמנויות לחשוב ולהפעיל שיקול דעת כשהן מופיעות.
אולי נדמה לכם שאתם חושבים בצלילות ברגעים היומיומיים וברגעים החשובים ביותר בחייכם. אבל לרוב, במיוחד ברגעי הלחץ, אתם לא חושבים בכלל, ותגובות אוטומטיות מרחיקות אתכם מהתוצאות הרצויות: אהבה, שייכות, הצלחה, עושר, ניצחון.
שֵיין פּאריש, לשעבר איש ביון ומייסד האתר הפופולרי Farnam Street, טוען שעלינו לשפר את יכולתנו לזהות רגעים כאלה מראש, ולרתום את יכולותינו הקוגניטיביות כדי ליצור את החיים שאנו מבקשים לעצמנו.
הספר חשיבה צלולה יעניק לכם כלים שיאפשרו לכם לזהות רגעים שעשויים לשנות את מסלול חייכם, ולעצב מחדש את האופן שבו אתם מתמרנים במרווח הקריטי שבין גירוי לתגובה. כפי שפאריש ממחיש, גם אם נדמה לנו שאנחנו הגיבורים הראשיים של סיפור חיינו, האמת העגומה היא שרובנו מתנהלים על טייס אוטומטי. אנו מתוכנתים כך שברירות המחדל ההתנהגותיות שלנו, שהן תוצריהן של הביולוגיה, האבולוציה והתרבות האנושית, אוחזות במושכות כל עוד איננו מתערבים בפעולתן. ברגעים של חולשה אנחנו מגיבים להתרחשויות בלי שיקול דעת, וכלל לא מבחינים שכך החמצנו הזדמנות לחשוב. במיטבנו, אנחנו מזהים את הרגעים האלה כהווייתם ומוציאים לפועל את מלוא יכולותינו לגלות שיקול דעת ולחשוב בהיגיון.
באמצעות סיפורים, מודלים מחשבתיים ועזרים נוספים, פאריש משלים לקוראים את החוליה החסרה שבין מדעי ההתנהגות לאופן תפקודנו בעולם האמיתי. התוצאה היא לא רק מדריך חיוני לקבלת החלטות מיטבית ולהשגת יתרון תחרותי, אלא גם מדריך לחיים מודעים ומלאים יותר.
שיין פאריש משמש יועץ לחברות גדולות ולקבוצות ספורט מובילות. פרסומיו הופיעו ב־The New York Times, Wall Street Journal ו-Forbes. הניוזלטר שלו, Brain Food, נקרא בידי יותר מחצי מיליון מנויים בעולם, והפודקאסט שלו, "The Knowledge Project", הוא מהפופולריים ביותר בעולם.