גנבו לי את המדינה

פעם חשבנו שכישלון הוא ההפך מהצלחה. היום אנחנו נקרעים בין שתי "תרבויות כישלון":
זו הקוראת לנו להימנע מכישלון בכל מחיר, וזו שמקורה בעמק הסיליקון, המאיצה בנו "להיכשל מהר ולעיתים קרובות" מכיוון שזו הדרך ללמידה ולשבירת פרדיגמות.
החוקרת איימי אדמונדסון מבהירה לנו מהו כישלון, כיצד נגרום לו לעבוד עבורנו, ואיך נוכל לתרגֵל אותו בחוכמה. היא מסבירה כיצד
ניתן לצמצם כישלון לא פרודוקטיבי, ואיך אנו והארגונים שלנו יכולים לאמץ את הכֶּשל האנושי, ללמוד מתי הוא עשוי לעבוד לטובתנו,
וכשזה לא המצב – להצליח למנוע את רובו. כך נוכל לאתר סיכונים חכמים ולמנוע נזקים לא הכרחיים.
לטעות נכון הוא מדריך מהפכני שישנה את היחסים שלנו עם כישלון לצד סיפורים מעוררי השראה מתחומי העסקים, ההיסטוריה, תרבות
הפופ ועוד, אדמונדסון מלמדת מיומנויות ודפוסי חשיבה בדרך לפיתוח סקרנות, צמיחה והצלחה. לאורך הספר משובצות דוגמאות של
כישלונות שהובילו ללמידה, לחשיבה מחדש, ובסופו של דבר להצלחה.
איימי אדמונדסון היא פרופסור למנהיגות וניהול בבית הספר למִנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. מחקריה עטורי הפרסים מתמקדים
בביטחון פסיכולוגי בעבודה ובעבודת צוות.

 גרטרוד שטיין, סופרת ואספנית אמנות, נולדה בפיטסבורג ב־1874. ב־1903 השתקעה בפריז עם בת זוגה אָלִיס ב' טוֹקְלָאס וניהלה סלון שבועי, עד 1938. היא אירחה סופרים ואמנים אוונגרדיים וביניהם פ' סְקוֹט פיצג'רלד, עזרא פָּאוּנְד, מָאטִיס, פִּיקָבִּיָה, דְרֵן ואפולינר.

עד מהרה היא פגשה את פַּבְּלוֹ פיקאסו ואספה רבות מיצירותיו, מהן שניתנו לה במתנה – כמו הפורטרט הנודע – ומהן שרכשה בכספה.

הטקסט שלהלן פורסם ב־1938 ונכתב במקור בצרפתית בסגנון מינימליסטי: כתיבה מרמזת, עם חזרות, האופייני לשטיין, ומתאר את התפתחותו של פיקאסו בין 1900, שנת ביקורו הראשון בפריז, ל־1937, השנה שבה צייר את גֶרְנִיקָה. בד בבד יש בו תהייה על הטבע יוצא הדופן של החזון והיצירה של צייר גדול זה במאה ה־20.

כרך א': לוח השנה היהודי, חגי תשרי; כרך ב': חנוכה, פורים, פסח, שבועות; כךר ג': עצמאות, ט' באב, חג ומועד, שבת, היחידים הבאים בברית;

מהדורה מחודשת בתוספת ביאורים ופירושים, מבית המדרשה הגבוהה עין פרת