כשמדובר בדברים שבני אדם מאמינים בהם, הם בדרך כלל רואים מה שהם רוצים לראות. במילים אחרות, אנחנו מונעים להגן על הרעיונות שאנחנו מבקשים להאמין בהם – ומטאטאים אל מתחת לשטיח את אלה שאינם לרוחנו.
ג'וליה גאלף מכנה את ההתנהלות האוטומטית הזאת כ"דפוס החשיבה של הלוחם", או "עמדת הלוחם". אבל אם אנחנו רוצים לפעול נכון לעיתים קרובות יותר, טוענת גאלף, עלינו לסגל לעצמנו דפוס חשיבה של סייר – או "עמדת הסייר".
בשונה מן הלוחם, הסייר אינו שם לעצמו למטרה להגן על צד אחד של המתרס כנגד משנהו. הגישה שלו היא לצאת לבחון את השטח כדי לחזור עם מפה מדויקת ככל האפשר של המציאות. הוא שם בצד את מה שהוא מקווה לגבי המציאות, ומבקש לפני כל דבר אחר לדעת מה נכון, מהי המציאות לאשורה.
בדרכו של הסייר מראה גאלף שהסייר מצליח לפעול נכון במצבים שונים בצורה טובה יותר לא משום שהוא חכם או ידען יותר מאחרים. לזכותו עומד קומץ כישורים רגשיים, הרגלים ודרכים להסתכל על העולם – דברים שכל אחד יכול ללמוד.
גאלף חוקרת מדוע המוח שלנו מתעתע בנו, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את האופן שאנחנו חושבים.