משפחה על הספקטרום - זיו טאם

סופיה עומדת לרגלי הבמה באולם הגדול בבזל ומתבוננת בהתרגשות בגבר המזוקן המרשים אשר מכריז באוזני הקהל שגם נשים יכולות להירשם כצירוֹת לאספה היהודית הגדולה. היא מבינה שזאת ההכרזה המהפכנית שציפתה לה. וכשהיא פוגשת בהמשך את בלה גינצבורג, אנרכיסטית צעירה מאמריקה, היא מגלה גם סודות נסתרים על עצמה.

באותו זמן במושבה הצעירה פתח תקווה פועלת דבור'ילי גיסין בנחישות לשנות את עולמה. היא מתעקשת להגשים חזון של ציונות ושוויון זכויות לנשים, למרות התנגדותם של הגברים בחייה: אחיה, בעלה וגם הגבר שבו היא מאוהבת. ייסורי ליבה של דבור'ילי מובילים אותה לנתיבים שלא שיערה שתעז לצעוד בהם.

דרכיהן של סופיה, בלה ודבור'ילי מצטלבות עם אלה של מרים מיסוד המעלה, המפרשת את מורשתה הדתית והעדתית בדרך שונה מהמקובל, ושל סימונה מירושלים, הקוראת תיגר על מעמדו של בעלה. הנשים הללו - בנותיהן של גיבורות הרומן ההיסטורי המרתק הכלה האחרת - שובות לב, מעוררות השראה, ונאבקות יחד ולחוד על זכותן להגשים את עצמן ולחיות את חיי האהבה שלהן כרצונן.

בקווים חדים ובטוחים משרטטת אידה צורית ברומן שלפנינו סאגה משפחתית מרשימה שבמרכזה אודליה סלונים, פסיכולוגית צעירה ואשה "חצויה", שחייה נחצים בשל אירוע טרגי שהותיר בה חותם טראומטי: כישלונה לשמור על בנה של בת-דודתה וחברתה הקרובה רונה והיא רדופת רגשי אשם קשים שאינם מרפים ממנה. אודליה היא דמות חזקה ושברירית כאחד ואין כאן סתירה; מדובר באשה אינטליגנטית ורגישה עם נטייה למיסטיקה, גיבורה נשית מודעת ועירנית לעצמה ולסביבתה החותרת ללא לאות אחר משמעות בחייה. יחסיה הסבוכים עם אמה מחד ויחסיה הקרובים עם דודתה ובנותיה מאידך מתוארים באמינות רבה ויוצרים מארג רגשי מדוייק ואותנטי. לפנינו אם כן רומן תודעה קלאסי ומשוכלל הכתוב בגוף ראשון, הכולל תנועה קדימה ואחורה בזמן וממוקד באותו אירוע טרגי. ברגעי מפתח שונים ברומן אודליה כותבת טקסטים קצרים, פתקים המהווים מעין השתקפויות של התודעה בעיני עצמה שנועדו לעזור לה להבין טוב יותר את מה שקורה לה. אידה צורית מצליחה לתאר את האינטימיות והבדידות בסבל של אודליה מבלי לגלוש לרגשנות יתרה. החתירה המתמדת אחר משמעות בתוך חיים שנדמה כי הם מרוקנים ממשמעות היא אולי הציר הפנימי ברומן הזה. החיים בתוך תודעה של אסון ואשמה אינם זרים כמובן לישראלים; מבחינה זאת נובע הרומן הזה מלב ליבה של החברה הישראלית היום.