יוצאות מגדרן - דר שרית ברזיאלי ודר ווביט וורקו מנגיסטו

האם קיומו של הרוע מערער על קיומו של אלוהים? מהו מעמדם המוסרי של בעלי חיים? האם התיאוריות המדעיות החשובות ביותר אמיתיות או שהן כלי יעיל לניבוי ולהסבר בלבד?

הניסיונות להשיב על השאלות הגדולות של החיים – וגם של המבחנים בפילוסופיה – דורשים טיעון מנומק. רק שלעתים קרובות מדי הטיעון הולך לאיבוד תחת תילים של פרשנות, נקבר תחת ערימות של טקסטים קריאים יותר או פחות.

מהנחות למסקנה סוקר בתמציתיות את עיקריהם של מאה מהטיעונים המפורסמים והמשפיעים ביותר בפילוסופיה המערבית. הוא מתמקד ברעיונות ובהנחות שהובילו ליצירת כל טיעון, פורש בצורה נהירה את המבנה הלוגי שלו ואת המסקנה העולה ממנו. בספר מוצגות דוגמאות לטיעונים מתקופות שונות וממסורות פילוסופיות מגוונות.

הטיעונים נבחרו מתחומים שונים, למשל מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה (תיאוריית הידיעה), פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הנפש ופילוסופיה של השפה. הספר הוא כלי עזר נגיש וקומפקטי לכל מי שרוצה ללמוד וללמד את התחומים הללו, ולהיחשף לתשתית ההגיונית שבבסיסם.

מייקל ברוס, בעל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת סן דייגו, לימד קורסים בפילוסופיה ובמתמטיקה במרכז רובינסון לחוקרים צעירים של אוניברסיטת וושינגטון. מאמרים פרי עטו התפרסמו, בין השאר, בספרים ובכתבי עת.

סטיבן ברבון הוא פרופסור חבר באוניברסיטת סן דייגו. מחקרו מתמקד בפילוסופיה של המאה ה-17, בייחוד בהגותם של ברוך שפינוזה וגבריאל סושון.

ספרו של פרופ' דוד אוחנה, המנדרינים של ירושלים, הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופול מנדס־פלור ועד לחוקרי מדע המדינה כזאב שטרנהל ושלמה אבינרי, וכן מורים נוספים וחשובים. 

"דור גבעת רם" היה דור של מרצים במדעי הרוח והחברה, שרבים מהם ראו בהוראתם ובמחקרם ייעוד מוסרי ופוליטי. הנאורות הייתה עבורם לא רק ציון של עידן או אסכולה, אלא דרך חיים, אידאה חינוכית והשקפת עולם. כהיסטוריון של רעיונות המעמיק במחקריו וכאינטלקטואל רחב יריעה, שקשת עיוניו הבין־תחומיים באה לביטוי במפעל חיים הגותי ויצירתי שלם, פרופ' אוחנה מציע לקוראיו מערכת מושגית חדשה בעלת מעוף ורבת־חשיבות. 

ההיסטוריון פרופ' אוחנה למד ולימד באוניברסיטה העברית, הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ועמית בכיר באוניברסיטת קיימברידג'. חיבר וערך יותר משישים ספרים העוסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית, התרבות הים התיכונית, תולדות הציונות ולימודי מדינת ישראל. לאחרונה ראתה אור הסדרה בת חמשת הפרקים שחיבר דרכי המודרניות (מוסד ביאליק).

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).