יוצאות מגדרן - דר שרית ברזיאלי ודר ווביט וורקו מנגיסטו

מאיר שלו (1948-2023), אחד הסופרים הגדולים והאהובים בישראל, הותיר חותם בלתי נשכח על התרבות הישראלית. הוא הוריש לעולם מורשת ספרותית ייחודית בדמות תשעה רומנים, ספרי עיון ומחקר, ו-22 ספרי ילדים. סוגת ספרי הילדים היא זו שבה כתב את המספר הרב ביותר של ספרים מתוך מכלול יצירתו, ומורשתו ממשיכה להקסים דורות של קוראים. ספרה המעמיק של דנה רוזנטל ברנדייס מציע מסע מרתק אל עולם כתיבתו לילדים של מאיר שלו, תוך בחינת כל קורפוס ספרות הילדים שלו. נבחנת התקופה שבה כתב, הרקע ליצירתו והשקפותיו על כתיבה. הספר כולל דיונים והשוואות בין יצירות מוקדמות למאוחרות, והוא מדגיש מגמות של שימור ושינוי בכתיבתו לילדים לאורך השנים.

באמצעות כלים בלשניים נבחנים תחדישי הלשון שהמציא, מאפייני התחביר ואוצר המילים והשפעתם על סגנונו הייחודי. הקוראים יגלו רבדי משמעות גלויים וחבויים, אוצר מילים עשיר ומגוון, לצד דרכים ייחודיות ליצירת הומור המעניקות חוויות קריאה בלתי נשכחות. הספר מיועד לחוקרי ספרות, אנשי חינוך, סטודנטים בתחום הספרות והחינוך, ובעיקר לכל אוהבי כתיבתו הייחודית של מאיר שלו.

דנה רוזנטל ברנדייס היא אשת חינוך וסופרת, מרצה במכללה האקדמית בית ברל; עוסקת בהוראת השפה העברית ובטיפול בליקויי למידה. מבין ספריה, הרומן "נבוא לקחת אותך" (2021), אשר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך, ו"מאמא רוזה" שראה אור לאחרונה.

תפיסת זיכרונות הילדות על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר מפתיעה בכוח הניבוי שלה. אדלר סבר שרזי אישיותנו, המוצפנים בזיכרונות הילדות שלנו, טמונים במה שבחרנו לגלות בהם, לא במה שהם מסתירים. לטענתו, אנו יוצרים את אישיותנו לא רק על בסיס השפעות התורשה והסביבה, אלא גם בתהליך של המצאה יצירתית ושל בחירה לא-מודעת מחוויותינו בשנים הראשונות לחיינו. באמצעות זיכרונות הילדות שלנו נוכל לפתוח צוהר להבנת האופן שבו בחרנו לזכור חוויות אלה ולפרש אותן, וכך לבנות גשר מהעבר אל מציאות חיינו בהווה ואל מה שאנו שואפים או ירֵאים ממנו בעתיד לבוא.

על פי גישה זו, כל זיכרון ילדות הוא נרטיב מטפורי, מעין כמוסת אישיות, וניתוח משמעותה חושף את מגוון אפיוניה ומרכיביה: ההיגיון ה"פרטי" והשכל הישר שלנו, תמונות העולם, העצמי והזולת בחיינו, דפוסי מערכות היחסים שלנו, הסוגיות שבמרכז הווייתנו, הרגשות האופייניים לנו, צווי הפעולה המנהלים אותנו, הטעויות שבבסיס צווים אלה, רמת האינטרס החברתי שלנו, כוחותינו הסמויים מן העין, ועוד. מכלול אפיונים זה מגויס הוליסטית להשגת תכלית נפשית אחת, לוּז אישיותנו: לייצר לעצמנו בדרכנו הייחודית תחושות של ערך עצמי, של התגברות על מכשלות החיים ושל זכאות להשתייכות חברתית. חשיפת מרכיבים אלה והבנת תפקידיהם בהשגת תכלית זו היא על כן יעד מרכזי בתהליך של פיתוח מודעות עצמית.

ספרה של גיסי שריג מזמין אותנו להתבוננות עצמית מרתקת ושיטתית על בסיס זיכרונות מילדותנו. ייחודו של הספר בקישור רעיונות יסוד מהתיאוריה של אדלר להתנסויות המעשיות המוצעות בו, בהדגמות המבוססות על זיכרונות הילדות של המחברת ושל הסטודנטיות שלה, במובאות מיומני התהליך שכתבו, וכן בדיאלוגים עמן.

פרופ' (בדימוס) גיסי שריג היא מטפלת אדלריאנית בהכשרתה; היא עוסקת בחקר הגותו של אלפרד אדלר, בדגש על משמעות זיכרונות הילדות ותפקידם הנפשי. שריג פרסמה עד כה שישה ספרים, האחרון שבהם, "שובל ילדות שקוף: על זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית" (2016), פרשֺ את מגוון דרכי השימוש בזיכרונות הילדות בתהליך הטיפול האדלריאני.