יוצאות מגדרן - דר שרית ברזיאלי ודר ווביט וורקו מנגיסטו
יוצאות מגדרן” מספר את סיפורן של עשר נשים אמיצות, ששברו מוסכמות חברתיות ותרבותיות וסללו לעצמן ולנשים אחרות שבילים חלופיים להשפעה במגוון תחומים בחברה: פוליטיקה, תרבות, חינוך, אקדמיה, ועוד. עשר הנשים מייצגות את המגוון בחברה הישראלית ורובן התמודדו עם תקרת זכוכית כפולה: סביבה סוציו-אקונומית נמוכה, אתגרי קליטה או סביבה תרבותית שגידרה את מקומן בספרה הביתית. גיבורות הספר סדקו את הציפיות החברתיות מהן וסללו לעצמן ולנשים אחרות שבילים חלופיים להגשמה במגוון תחומים בחברה: פוליטיקה, אקדמיה, משפטים, ספרות, חינוך, רווחה, ועוד. דרך כניסה אל סיפור חייהן ננסה להתחקות אחר הדרכים שבהן מתפתחת תודעה מגדרית שוויונית; כיצד מצליחים לשבור מוסכמות מגבילות, לשנות סדרים חברתיים ומשפחתיים ולפתח חשיבה עצמאית, המאפשרת לכל אישה לפסוע בדרכה שלה ולבחור מי היא רוצה להיות. בין גיבורות הספר: איריס חיים, שבנה יותם נחטף לעזה ונהרג בשוגג על ידי חיילי צה”ל. איריס מלמדת אותנו שגם במצבים קשים יש לנו בחירה איך לספר את הסיפור באופן שיאפשר לנו צמיחה וגדילה; חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שכנערה חוותה את חבלי הקליטה מאתיופיה ובחלוף השנים הפכה לשרת העלייה והקליטה; פרופ’ יפעת ביטון, נשיאת מכללת ”אחווה”, שעלתה על בימות האו”ם כדי לדרוש הכרה בפשעים המגדריים שהחמאס ביצעו בשבעה באוקטובר; ברברה לווין (ז”ל), מייסדת רשת תל”י: תגבור לימודי יהדות, שאפשרה לכל אישה להשמיע את קולה בתורה; ד”ר ראויה ברבארה, מפקחת מרכזת הוראת השפה והספרות הערבית, מרצה וסופרת ועוד... אם גם אתם רוצים לשים בסימן שאלה סדרים ומוסכמות שמגדרים אתכם, אם גם אתם חולמים ליצור במו ידכם סיפור חיים אחר ולהלחין את שירת חייכם בהתאם לתווים ולצלילים, שבהם אתם בוחרים לרקוד את ריקוד החיים. ספר זה מיועד לכם. אנו מזמינות אתכם, הקוראים, לקרוא את הסיפורים מתוך הקשבה כפולה: לסיפור שלכם, על האפשרויות הגלומות בו לשבירת מוסכמות מגבילות ולסיפוריהן של הנשים המופיעות בספר. אפשרו לסיפורים לגעת בכם ולהוביל אתכם לשכלל ולברוא מחדש את סיפור חייכם המועדף.
מחבר/ת
יוצאות מגדרן דר שרית ברזיאלי ודר ווביט וורקו מנגיס
בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל , ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי.
המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי . נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.
המחיר שלנו:
68
₪