סופרת ומספרת עממית, פובליציסטית ומו"ל. ילידת שכונת "נחלת צבי" בירושלים. בעלת תואר "בוגר" ו"מוסמך" באוניברסיטה העברית בירושלים.
מפרסומיה:
"צרור המור" - שנתון ספרותי לט"ו באב (מאז 1989)
"רומיה ומרבד הקסמים" - ספר לילדים (1998, 1999, 2001)
ספר בעריכתה: "שי"ח אוהבים" - קובץ מאמרי מחשבה ועיון בנושא האהבה (2002)
"רומיה עולה לארץ ישראל" - ספר לילדים (2003)
מתוך הסידרה "נחלת צבי - נחלת ילדות":
ספר ראשון "שושנות לנצח" - שלושה סיפורי ילדות (2006)
ספר שני "טיפת סחוג בדלי של חלב" - ארבעה סיפורים נוסטלגיים (2008)
"האישה ושְׂפמו של הצבוע" - עשרים ואחד סיפורי עם מחורזים (2010)
"חינגפור" - שנתון ספרותי לפורים (מאז 2012)
בספר סיפורים חדש זה "הר החילבּה" של שמחה סיאני, לוקחת הסופרת את קוראיה למחוזות
ילדותה בשכונה ירושלמית ותיקה של שנות החמישים במאה הקודמת, שכונת "נחלת צבי",
שהייתה מיושבת ביוצאי תימן. למרות הצרות שהיא מתארת, כגון המצב הכלכלי הירוד
וההתנכלויות לחלשים – מתקבלת תמונה אידילית למדי, "יהודים יקרים ואביונים, אבל שמחים בחלקם ופיהם אינו דובר שקרים, ואין להם אלא בית הכנסת ודירתם הדלה."
לצד הריאליזם, יש בסיפוריה של סיאני יסודות פולקלוריסטיים ופנטסטיים. עם כל האוטנטיות
שיש בהם, אפשר לקרוא אותם כסיפורי עם.
אהבתי את ההומור כמו בתיאור, "לעת ערב, משנרגעו הרוחות והבטן כאבה מצחוק ומענבים",
ונהניתי מן הססגוניות שמצאתי בסיפורים, ומן המילים "בתימנית" כמו הזלביות – הלביבות המתוקות שמסופר עליהן בגעגועים.
צחוק ודמע מעורבים בסיפוריה של שמחה סיאני, דמיון ומציאות,
המתובלים בתבלינים מזרחיים ערבים.
ד"ר דורית אורגד

הר החילבה

שמחה סיאני