"אם יש טעם של ילדות מאושרת, זהו הטעם. טעם שדות האור של הארץ שפעם הייתה כאן. תחושה של שמש קופחת, שוקעת, פרדסים וחולות זהב הנשמטים על הים, עץ תות גדול, רגליים יחפות, צמיגים נטושים, מדורות בוערות בראש גבעות ועל החוף. ימים ולילות בין הבית לבין השדות. מוזיקה בשבילי היא מהות הרגש. היא נחוצה לי כדי לשרוד נפשית. היא טעם האבטיח המתוק בקיץ וריח הגשם הראשון של החורף. היא הזיכרון הנוכח תמיד וצליל הגעגוע. היא הרגש והריגוש, היא המסעות והנסיעות והנשים היפות. בעצם - מוזיקה היא החיים עצמם, בכל צליל או מילה שמתנגנים באלפי התקליטים שנשזרו בחיי".
בועז כהן הוא שדרן, פסנתרן, עורך מוזיקה ומרצה לתרבות. סיפורים קטנים, תקליטים גדולים הוא ספרו הראשון.