על הפיוס אחרי שבעה באוקטובר - מיה סביר

כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ"AI של המדינה" – הכול במשרדו המוכר והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי" – אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף. הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה – ללא טלפון, חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש – בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך למאיים ומדאיג.

אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר: שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית. בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו.

מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.

מה יש לי? למה בעצם התחלתי את כל הפרויקט הזה? למה שלא איהנה מימים שלמים על הספה מול נטפליקס בבהייה נינוחה? למה שלא אוכל בורקס גבינה פינוקים לצד כוס זירו מלאה קרח, לבד עם עצמי עד יום מותי? ולמה נרשמתי לאפליקציה? למה להתלבש, להתאפר, להריח את בית השחי, למרוח עוד קרם, בושם, אייליינר, אודם אדום, ולבדוק כל הזמן איך אני נראית, איך אני מדברת, למה אמרתי כך או אחרת, ירצה אותי או לא ירצה אותי? ולמה שארצה לעשות ילדים עם מישהו זר לגמר? ולמה ילדים ברבים, ליקי? אחד אחד.

ליקי, קיבוצניקית לשעבר והייטקסיטית תל־אביבית בהווה, חיה את החלום: יש לה דירה מקסימה, עבודה טובה, קפה מצוין מתחת לבית, חברים טובים ועשרות זוגות נעליים שהיא אוהבת בכל ליבה. אבל כשרופא הנשים שלה אומר לה שהביציות שלה (שלה!) מתמעטות ומזדקנות – בועת האושר שלה מתפוצצת. מצד שני, הדוקטור אמר שכדאי לה לתכנן קדימה, ואם יש משהו שליקי יודעת לעשות – זה לתכנן.

חמושה במלתחה נהדרת, אישיות כובשת, דד־ליין קשוח וטבלת אקסל מפורטת, ליקי יוצאת למצוא אהבה.

בקרוב אצלך הוא ספרה השני של איה אנגל. ספרה הקודם, בואי הביתה יצא בהוצאת שתים.