ריצת אמוק - שטפן צווייג

הספר הזה הוא בן לא חוקי למכלול הכרכים של בעקבות הזמן האבוד. הלית ישורון משכה בו מן המארג חוט אחד עומד־לעצמו: מופעיה של סבתו של המספר, המתחברים זה לזה, למן דפי הפתיחה, שבהם היא סובבת בגן בגשם השוטף, בָּזָה לחוקי הבורגנות הנשמרת־לנפשה וקווּצותיה נרטבות – דרך דפי מחלתה ומותה, המתורגמים כאן לעברית לראשונה – וכלה בשנים רבות לאחר מכן, שבהן הפשיל פרוסט שרווּלים ונהיה סופר, והוא מתייסר שסבתו, שחייו המוחמצים היו בשבילה מקור לצער, לא תדע כי סוף־סוף ישב לעבוד והוא מסיים את ספרו המונומנטלי.

סיפור מותה של הסבתא בעצם מתחיל להיטוות בסמוי מרגע הופעתה הראשונה, והיא הולכת ומתה בהדרגה לאורך שנים; זה אירוע מרכזי ב'זמן האבוד', שהמספר עד לו ומלווה אותו.

הסבתא מזדהרת כדמות השלמה ביותר במכלול של פרוסט: "סבתי השלמה באדם", ש"היתה הכל בחיי", ולעומתה נראים האחרים "יצורים חסרי ממש" – כך מתאר המספר את סבתו. דמותה היא מן ההתגלמויות המופלאות ביותר של חסד בין סבתא לנכד שאנו מכירים בספרות המערב, והדפים שייחד לה פרוסט, שהם מן היפהפיים שלו, כתובים ברוך ומתוך קרבה נרגשת, ששום דמות אחרת לא זכתה להם ממנו.

אבל הטקסט של פרוסט בספר זה אינו מעוֹר אחד. לפעמים הוא כמו נסחף להעמיד בקדמת הבמה קטעים שנונים, שהם מן הפסגות הקומיות שלו, הפוגות שהסיפור הסנטימנטלי אורב מאחוריהן.

הלית ישורון כותבת על התרגום: "חיפשתי לשון שתעביר את הנועם, את החיבה, את החרדה־להבהיל, שבהם נוקט הנכד בדבריו על אינסוף החום שמשפיעה עליו סבתו. פרוסט כותב אל־מול הטוהר של אם־אמו; אולי זה המאפשר לו לכתוב מֵאֲפֵלַת הנפש ולהישאר חי וצלול".

החיים של דפני וינסנט מושלמים. או בעצם - היו מושלמים. עד לא מזמן היא הייתה מאורסת לפיטר, בחור שהוא חלומה של כל בחורה. הם גרו בבית מקסים בעיירה על גדות אגם מישיגן, ולדפני סוף סוף היו משפחה גדולה ומעגל חברתי להשתייך אליהם.
אלא שכל אלה לא היו באמת שלה, והיא גילתה את זה בדרך הכי קשה שיש, כשפיטר חזר ממסיבת הרווקים שלו ובישר לה שהאירוסים שלהם מבוטלים כי הוא מאוהב בפֶּטרה, חברת הילדות שלו.
דפני מוצאת את עצמה בעיירה שהיא בקושי מכירה, בלי חברים ובלי מקום לגור בו. לבעיה האחרונה היא מוצאת פתרון יצירתי ומעשי, ועוברת לגור עם מַיילס, האקס של פטרה.
מיילס, הבחור הספונטני שעובד ביקב ומגדל זקן פרא, הוא ההפך הגמור מדפני הספרנית המכופתרת, ואין ביניהם שום דבר משותף מלבד לב שבור. אבל איכשהו הם מצליחים לשמור על שגרה נסבלת בדירה הקטנה, שבארון שלה דחוסים שמלת כלה והמון נרות בגדלים שונים. אלא שהכול מתחיל להשתנות כשלדירה מגיעות מעטפות שבתוכן ההזמנות לחתונה של פיטר ופטרה. התדהמה גורמת לדפני לנקוט צעד אימפולסיבי, ורצף האירועים שמתחיל מאותה נקודה מציף את השאלה הנצחית: האם מה שמתחיל כהעמדת פנים יכול להפוך למציאות גם כשמדובר באהבה?