״את אולי מזייפת את מערכת היחסים,
אבל את לא מזייפת את האורגזמות."
מארלי בת ה-38, פוטרה מעבודתה, בן הזוג שלה זרק אותה, אין לה גרוש על הנשמה והיא חוזרת לבית הוריה אל חדר השינה של ילדותה בעיירה שרק רצתה לברוח ממנה לפני עשרים שנה. לא הרבה השתנה בקלפפר. הילדים המגניבים עדיין מגניבים. עכשיו הם רק בעלים של סוכנויות רכב ומתגוררים באחוזה מעבר לגדר. אה, וכל העיירה עדיין מדברת על נשף סיום התיכון שהיא הרסה.
נואשת להתחלה חדשה, מארלי מקבלת משרת הוראה זמנית בתיכון האזורי. האם זו שנאסר עליה, לנצח, להשתתף בכל הנשפים העתידיים של קלפפר, תצליח למנוע מבנות קבוצת כדורגל הבנות המפסידה ביותר בהיסטוריה להרוג זו את זו? והאם תצליח למנוע את תסמונת התעלה הקרפלית מתלמידי תיכון שאוחזים בטלפון כאילו חייהם תלויים בו?
אולי תצליח בעזרתו של ג'ייק ווסטון, הילד הרע שהפך לבחור טוב ו… סקסי. כשחרושת שמועות שולחת את מארלי למשרד המנהל כדי לחתום על חוזה אתיקה, מאמן קבוצת הריצה המקועקע, אבא לכלב ומורה השנה הופך להיות החבר החדש והאליבי המזויף שלה. העסקה: הוא ילמד אותה איך להיות מאמנת אם היא תלמד אותו איך להיות במערכת יחסים.
מי ידע שחבר מזויף יכול לעורר אורגזמות אמיתיות כאלה? אבל הכל זמני. הבחור. העבודה. הצוות. יש יותר מדי היסטוריה. תחתית החבית לא יכולה להפוך לבסיס לאושר ועושר. נכון?
אזהרה: הסיפור כולל גם מפגש-הקאה, אויבת מטורללת,
ברבור שמירה, חמור, מהפך מתוזמר ומערכת יחסים מזויפת שהופכת קצת יותר מדי אמיתית בין הסדינים.