חוה - קאט בוהנון

מה מניע גברים בחיפושם אחר שליטה? מדוע רבים כל כך מוצאים את עצמם שבויים במעגל אינסופי של מאבק על כוח? ספרו של עומר שקד מנסה לחשוף את תחושת התלישות העמוקה שבלב ליבה של הגבריות ואת הפרדוקס הגברי החבוי בה: ככל שגברים מנסים יותר להשיג שליטה, כך היא חומקת מבין אצבעותיהם; ככל שהם מנסים לצבור עוד ועוד כוח, כך הם מגבירים את חולשתם הבסיסית. הספר מנסה לייצר מפגש בין הקוראים לבין הילד הקטן שבתוך כל גבר, זה שנקרע בין חיבוקה החם של אימו לשייכות לעולם גברי, אשר פעמים רבות לאורך ההיסטוריה הוא מנוכר וכוחני.

ספר זה בודק מקרוב כיצד גברים רבים לומדים להסתיר חולשות, לדכא פגיעות ולהתרחק מכל מה שנתפס כ"נשי". הוא מציג נתיבי גדילה לגבריות כוחנית וגם אפשרויות לשינוי ותקווה. תחילת החקירה בצורך האנושי הטבעי בשליטה, והמשכו בפרדוקס הגברי שחושף כיצד פגיעה בקשר הראשוני עם האם מובילה לניתוק של גברים מעולמם הרגשי. לאחר מכן מוצגת התבוננות ביקורתית בכעס כרגש הגברי הדומיננטי, תוך כדי התמקדות במחיר הכבד של הניתוק הגברי מרגשות. הספר מסתיים בבחינה של אלימות מגדרית ובאופנים שהפחד מהנשי עלול להפוך אפילו לשנאה.

עומר שקד מבקש להראות שהדרך הגברית לגדילה ולהתפתחות עוברת בהכרה שעוצמה אמיתית אינה טמונה בשליטה באחר אלא ביכולת לקבל את עצמנו על חולשותינו; לכן גבריות שלמה היא זו שלומדת לאזן בין כוח לחולשה, בין שליטה להכלה. הגבריות הבשלה אינה מתבטאת בהדחקת הרגש או בשליטה אלא טמונה ביכולת של גברים לשאת את הניגודים שמצויים בתוכם.

ד"ר עומר שקד, עו"ס קליני, הוא בעל רקע של טיפול בנוער בסיכון, אלימות במשפחה ומחלות כרוניות אצל ילדים ומבוגרים בבי"ח. כיום מלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומדריך מחלקות טיפוליות בשירות בתי הסוהר.

אילו פצעים סמויים וגלויים הותירה בנו משפחתנו? לאיזה תפקיד גייסה אותנו המשפחה וכיצד ניתן להתפטר ממנו? מדוע הצלילה האנליטית אל עולמנו הפנימי אינה מצליחה כשלעצמה לספק מזור למכאובינו?

כשאדם נולד הוא עובר מרחם אימו אל הרחם השני בחייו – רחם המשפחה. כמו רחם האם, הקן המשפחתי נועד אף הוא לייצר את התנאים הנדרשים להתפתחות תקינה – למשל אהבה, קבלה, השגחה, הכוונה ותמיכה. אבל רבים מאיתנו לא קיבלו את כל התנאים הללו, וכך אנו מגיעים לא
פעם לבגרות עם לקויות מהותיות בהזנה ההורית. זהו פצע נפשי המסרב להגליד ומלווה בתחושות של כאב, חרדה, בדידות וחוסר ערך; תחושות שאנו מחפשים להן מזור, תיקון או פיצוי מהעולם, מבן או בת הזוג, מילדינו או מהורינו המבוגרים, אבל המענה ההולם מבושש לבוא.

שיטת SAT – Self-Adoption Therapy – מזמינה אותנו להשלים לידה נוספת: להיוולד מהרחם השני, המשפחתי, אל הרחם השלישי – אנו עצמנו. זו גישה טיפולית של הורות עצמית מתקנת שבמרכזה נטוע רעיון האימוץ העצמי; ההכרה שבבגרותנו רק אנחנו יכולים למלא עבור עצמנו את התפקיד ההורי המיטיב והאוהב של דאגה לכל צרכינו. שיטה זו מבוססת על גישת הטיפול המשפחתי, ומיישמת אותה באמצעות טיפול פרטני המשלב רעיונות וכלים מהגישות הפסיכודינמיות, הקוגניטיביות-התנהגותיות ואחרות.

ספרו של דן גיא, הרחם השלישי, מציג את השיטה בבהירות בעזרת סיפורי מקרה ודימויים טיפוליים; הוא משרטט מפה מעשית ונגישה לריפוי ולהתפתחות עבור מטפלים ומטופלים כאחד.
מטפלים ימצאו בספר זה מסגרת אינטגרטיבית לעבודתם, אבל גם קוראים ללא ידע תיאורטי מוקדם יוכלו להיעזר בו כמדריך להורות עצמית מיטיבה.

ד״ר דן גיא הוא פסיכולוג קליני ומדריך מוסמך בטיפול משפחתי וזוגי, בעל ניסיון קליני של יותר מארבעים שנה. שימש בתפקידים בכירים במכונים לטיפול משפחתי וזוגי – ״מכון שינוי״ שבו היהמנהל משותף, ו״מכון ברקאי״ שאותו ניהל ושימש בו גם ראש התוכנית להכשרת מטפלים משפחתיים.