ולנטין היא אם חד־הורית למילו בן האחת־עשרה, שמימיו לא דיבר. יום אחד, מול פרסומת ליוון שמוקרנת בטלוויזיה, הילד פורץ בבכי מר ופוצה פֶּה לראשונה בחייו – שטף מהיר של מילים בשפה לא מוכרת מגיח ממנו; כעבור רגע הוא חוזר לעצמו ולאילמוּת שלו, כאילו לא קרה דבר. איש אינו מאמין לוולנטין. לא משפחתה ולא אביו של הילד. רק זֵ׳ן, חברתה הקרובה ביותר, מקבלת את דבריה ללא עוררין. ואז הילד רואה בספר תמונות של העיר סלוניקי, ושוב נכנס לטראנס של דיבור לא מובן. מה קורה לבנה של ולנטין? ולמה דווקא סלוניקי, עיר זרה לה לחלוטין? ברומן שמתרחש על רקע מרהיב, תקופות שונות ומסלולי חיים שונים נפגשים ומביאים את הגיבורה לחשוף סודות משפחתיים כבירים. האם תצליח ולנטין לשחרר את חייה ואת חיי בנה? מי הם הנפקדים האלה שרוצים לתַקשר איתה ועם מילו? הייתכן שיש נשמות המסרבות להישכח? לאן מובילים פצעי ההיסטוריה?
השנה היא 1967 ואלכסנדרה בת ה־ 12 מאבדת את אימה האהובה ונאלצת לעזוב את חייה היפים באתונה שביוון ולעבור לבית דודתה בלונדון. למרבה המזל,
המחיר שלנו:
59
₪
הודעת מייל אחת משנה הכול.
חמש שנים אחרי שדרכיהם נפרדו, ג'וּן ווד, שחקנית שהקריירה שלה בצניחה, ואדם הארפר, החבר הכי טוב שלה לשעבר, מקבלים הצעה שאי אפשר לסרב לה: לקבל את הבעלות על בית הבראונסטון המרהיב שבו גרו פעם בניו יורק.
ההזדמנות שווה מיליונים, אבל המחיר עלול להיות גבוה מדי. כשהם מוצאים את עצמם גרים שוב תחת אותה קורת גג, הם צריכים להתמודד עם חומות השתיקה שבנו ביניהם. כשהרגשות שקברו עמוק בלב מתעוררים לחיים, המתח הופך לבלתי נסבל.
הם כבר איבדו את החברות ביניהם פעם אחת. האם יעזו לסכן את הלב השבור שלהם שוב, למען הזדמנות שנייה לאהבה?
הפעם זה יהיה שונה הוא רומן סוחף, מרגש ושנון על אהבה, מחילה והבנה שיש דברים ששווה להמר בשבילם על כל הקופה.
"יותר מסתם סיפור אהבה. זהו ספר על התמודדות עם פצעי עבר, על החיפוש אחר בית ועל האומץ להיות פגיע. דמויות עמוקות ואמינות שיישארו איתכם הרבה אחרי שתסיימו לקרוא." - Booklist
"ג'וס ריצ'רד מציירת תמונה חיה ותוססת של ניו יורק. תרגישו שאתם צועדים ברחובות הווסט וילג' ונושמים את האוויר המיוחד של ברודוויי." - Publisher's Weekly
"הכנתי את הטישו מראש, וטוב שכך. בכיתי, צחקתי והתאהבתי. הרומן הרומנטי הטוב ביותר של השנה. נקודה." - PopSugar
המחיר שלנו:
48
₪
"אני רוצה שתחוו את חייה של ילדה בשואה, שתטעמו ותרגישו ותריחו אותם. אני רוצה שתצעדו בנעלַי שלי ובנעלֵי משפחתי, אף על פי שבזמנים הגרועים ביותר לא היו לנו נעליים. אני רוצה שתבינו את הדילמות שעמדו בפנינו ואת הבחירות הבלתי אפשריות שנאלצנו לעשות. אני מקווה שתתרגזו. כי אם תתרגזו, יש סיכוי שתחלקו את כעסכם עם אחרים, וזה מגדיל את הסיכויים למנוע רצח עם נוסף".
טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם, לאחר שכבר התפשטו, נאמר להם להתלבש ולחזור לצריף שלהם. ב־27 בינואר 1945 היא נמנתה עם כמה אלפים מאסירי אושוויץ ששוחררו בידי חיילי הצבא האדום.
קרוב לשמונים שנה אחר כך, כשהיא נעזרת בעיתונאי מלקולם ברבנט , העלתה טובה פרידמן על הכתב את סיפור ההישרדות המדהים שלה, ואת סיפור חייה אחרי המלחמה. התוצאה, אני הילדה מאושוויץ, היא סיפור חיים מעורר השראה לא פחות משהוא מרתק ומלא עוצמה.
טובה פרידמן היא פסיכותרפיסטית יהודייה־אמריקאית ילידת פולין. היא עמדה בראש שירות רווחה ללא כוונות רווח במשך 25 שנה. כיום היא פעילה בולטת נגד אנטישמיות.
מלקולם ברבנט הוא עיתונאי בריטי. בעבר היה כתב קרבות עטור פרסים של הבי־בי־סי, וכיום הוא כתב חוץ בתוכנית Newshour של רשת PBS האמריקאית.
המחיר שלנו:
77
₪