מנהיגות בלי קיצורי דרך

קריאת חובה לכל הורה: על בריאות הנפש של בני נוער בעידן הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות והביג טק – כולל מתווה שיבה אל ילדוּת בריאה, חופשית ומאוזנת יותר.

בתחילת שנות העשרה של המאה ה-21, אחרי יותר מעשור של יציבות ואפילו של שיפור, חלה צניחה חדה במדדי בריאות הנפש של מתבגרים. שיעורי הדיכאון, החרדה, הפגיעה העצמית וההתאבדות נסקו, לעתים בשיעור של יותר מפי שניים. השאלה המתבקשת היא למה.

בספרו דור בחרדה מציג הפסיכולוג החברתי ג'ונתן היידט את הסיבות לעלייה המדאיגה בהופעת מחלות הנפש בקרב בני נוער ברחבי העולם. במחקרו על טבעה של הילדוּת, הוא מתאר את המעבר מ"ילדוּת המבוססת על משחק", שהחלה להיעלם בשנות ה-80 של המאה ה-20, אל ה"ילדוּת המבוססת על טלפון", שתפסה את הבכורה בעשור השני של המאה הנוכחית, וטוען כי זהו מהלך מכריע, משום שכדי להתבגר כראוי ולהיות למבוגרים כשירים ומשגשגים ילדים זקוקים למשחק ולחקירה עצמאית. 

בקול צלול וברור היידט דוחק בנו לקחת יוזמה ולפעול, תוך שהוא מאבחן את "בעיות הפעולה הקולקטיבית" שאנחנו לכודים בהן ומציע ארבעה כללים פשוטים שיוכלו לשחרר אותנו מהן. הוא מתאר בפרוטרוט צעדים שהורים, מורים, בתי ספר, חברות טכנולוגיה וממשלות יכולים לנקוט כדי לשים קץ למגפת מחלות הנפש הזאת ולהשיב על כנה ילדוּת טובה יותר.

ג'ונתן היידט הוא פרופסור למנהיגות מוסרית בבית הספר סטרן למנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק וחוקר פסיכולוגיה מוסרית ופוליטית. הוא בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה (1992) ולימד במשך 16 שנים באוניברסיטת וירג'יניה. ספרו הקודם שיצא בעברית, למה אתם תמיד צודקים (ידיעות ספרים, 2023), זכה להצלחה רבה. 

"בעיקשות ובגילוי לב היידט פורש לפנינו את השלכות העובדה שהתרנו לילדים להיסחף יותר ויותר אל תוך העולם הווירטואלי... ומציג הצעות ופתרונות שיכולים לעזור להגן על דור העתיד". - טיים

"מעשרת הספרים החשובים של 2024" – וול סטריט ג'ורנל 

לפני יותר משלוש מאות שנה ישבה אישה יהודייה מהמבורג, גליקל בת לייב, לכתוב ׳בלב דואב מאוד׳ את ספר זיכרונותיה. כשנתיים לפני כן היא התאלמנה מבעלה האהוב חיים האמל, וכדי להעסיק את עצמה בשעות נדודי השינה ולא לשקוע במרה שחורה החליטה לכתוב לשנים עשר ילדיהם ספר שנועד לחזק את מורשת אביהם ולהנציח את זכרו. אך למעשה העמידה גליקל במרכז את סיפור חייה שלה מילדותה ועד זקנתה, על רקע ההתרחשויות בסביבתה, וכך שילבה בחיבורה את האישי, המשפחתי והציבורי. בכישרון כתיבה יוצא דופן ביידיש, לשון דיבורה וקריאתה, ותוך שזירה של אגדות וסיפורים מגוונים בתיאור קורותיה, פורסת גליקל לפני הקוראים את מחשבותיה, רגשותיה ואמונותיה.

גליקל מספרת על חוויות של שמחה ושל צער, וחולקת איתנו הומור, נחת וסיפוק כמו גם כעס, תלונה ואכזבה. הקוראים מתוודעים לא רק לגליקל הבת, הרעיה, האם והאלמנה, אלא גם לגליקל הסוחרת הבקיאה והממולחת, המצליחה בעסקים, המפרנסת את בני משפחתה ומנהלת את ענייניהם. זיכרונותיה של גליקל מעמידים לפנינו, בקריאה מהנה, תמונה ספרותית־היסטורית מרתקת של אישה יהודייה מרשימה בת המאה השבע עשרה, של עולמה הרוחני ושל החברה שבה צמחה ופעלה.

יצירתה של גליקל נדפסת בספר זה בתרגום עברי ובלוויית הערות הבהרה מעטות. מהדורה דו־לשונית של החיבור, ביידיש ובתרגום לעברית, ובה מבוא נרחב ואלפי הערות, ראתה אור במרכז זלמן שזר בשנת תשס״ו (2006).