הַכֹּל הִתְחִיל מִסֶּרֶט טֶלֶוִיזְיָה עַל מִכְרוֹת הַזָּהָב בְּסִיבִּיר. אֲנִי מְשֻׁכְנַעַת שֶׁרָאִיתִי אֶת אַחַד הָעוֹבְדִים שָׁם מַעֲלִים אֶת גּוּשֵׁי הַזָּהָב שֶׁמָּצָא. אֲבָל רֶגַע...
מִי זֶה שָׁם עַל הַדַּחְפּוֹר? וְאֵיךְ זֶה שֶׁמַּכְשִׁיר הַטֶלֶוִיזְיָה הֶעֱבִיר אֵלַי אֶת הַצִּיּוּד לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית?
אָז נָסַעְנוּ לְסִיבִּיר, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק לָרַכֶּבֶת הַטְרַנְס־סִיבִּירִית שֶׁחוֹצָה אֶת סִיבִּיר מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. הָאֲנָשִׁים שֶׁעָקְבוּ אַחֲרֵינוּ הֶחְלִיפוּ דְּמֻיּוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, מַצְלֵמוֹת עָקְבוּ אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה שֶׁלָּנוּ, שְׁלָדִים נִמְצְאוּ בַּמִּזְוָדוֹת שֶׁלָּנוּ, וְהַגָּרוּעַ מִכֹּל: הָאַבִּיר נֶחְטַף, וְאִם לֹא נְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה יַהַרְגוּ אוֹתוֹ!
הָיִיתִי חַיֶּבֶת שֶׁיַּסְבִּירוּ לִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהָבִין מָה קוֹרֶה וּמִי נֶגֶד מִי. אֲבָל הָעִנְיָנִים רַק הָלְכוּ וְהִסְתַּבְּכוּ, הָיוּ מִרְדָּפִים וְהָיוּ יְרִיּוֹת (אֲנִי יָרִיתִי!), וְהַקֶּשֶׁר עִם הָאַבִּיר מַמָּשׁ לֹא בָּרוּר... וּמְסֻכָּן לוֹ וְלָנוּ.