ספר זה מסכם בלשון פשוטה עשרות שנות מחקר על ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית – הנאה, יצירתיות, תהליך ההשתתפות המלאה בחיים המכונה זרימה (FLOW).
הספר שלפניכם אינו נמנה על הספרים שמעניקים טיפים לחיי אושר. משימה זו בכל מקרה אינה אפשרית, מאחר שחיים מאושרים הם יצירה אינדיבידואלית שלא ניתן להעתיק ממתכון. במקום זאת מנסה ספר זה להציג עקרונות כלליים בליווי דוגמאות מוחשיות של אנשים שיישמו עקרונות אלה, ובכך הפכו חיים משעממים וחסרי משמעות לחיים מלאי הנאה. בדפים אלה אין הבטחה לקיצורי דרך, אולם קוראים המעוניינים בכך יגלו שניתן להם די והותר מידע שיאפשר להם לעבור מתיאוריה לביצוע.
מטרת הספר היא להשתמש בכמה מכלי הפסיכולוגיה המודרנית כדי לחקור מתי אנו חשים הכי מאושרים. אם נוכל למצוא את התשובה לכך, אולי נוכל בסופו של דבר לנהל את חיינו באופן שהאושר ייקח בהם חלק גדול יותר.
אושר אינו דבר שקורה. הוא לא תוצאה של מזל טוב או סיכוי מקרי. הוא לא משהו שניתן לרכוש בכסף או לצווֹת. הוא לא תלוי באירועים חיצוניים, אלא באופן שאנחנו מפרשים אותם. האושר, למעשה, הוא מצב שעל כל אדם להתכונן אליו, לטפחו ולהגן עליו באופן עצמאי. אנשים שלומדים לשלוט בחוויה הפנימית יצליחו לקבוע את איכות חייהם, שהיא אַמַת המידה הקרובה ביותר לאושר.
גם אם כוונתם טובה, ספרים לא יכולים לספק נוסחה לאושר. מאחר שהחוויה המיטבית נשענת על היכולת לשלוט בנעשה בתודעה בכל רגע ורגע, על כל אדם להשיג אותה בעזרת מאמץ ויצירתיות אישיים.
במקום להציג רשימה של עשה ואל תעשה, ספר זה נועד להיות מסע דרך ממלכת הנפש, שנמדד בכלים מדעיים. כמו כל הרפתקה ראויה, גם זו לא תהיה קלה. ללא מאמץ אינטלקטואלי ונכונות להרהר בחוויה האישית שלכם ולשקול אותה היטב, לא תמצאו תועלת רבה בספר זה.
מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי הוא פסיכולוג ופרופסור למינהל עסקים; מנהל המרכז למחקר איכות החיים באוניברסיטת קלרמונט. צ'יקסנטמהיי חשב על משמעות האושר עוד מימי ילדותו בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. המחקרים והתיאוריות שלו בפסיכולוגיה של זרימה - החוויה המיטבית גרמו למהפכה בתחום, ואומצו על ידי מנהיגים רבים ובכירים בצמרת הניהול הבינלאומית.
צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי כתב כמה ספרים מצליחים על התיאוריות שלו וביניהם רב המכר זרימה: הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית; The Evolving Self: A Psychology For The Third Millennium; Creativity; ו־Finding Flow.
הוול סטריט ג'ורנל מנה ספר זה בין ששת הספרים "שצריך להיות בכל ספרייה ראויה לשמה".