"פארק, שוטר ובחורה יפה הם כל הדרוש כדי ליצור קומדיה משובחת," אמר צ´רלי צ´פלין, ושינה לעד את פני הקולנוע. אין כמעט איש שאינו מכיר את הופעתו המרופטת, במגבעת עגולה ובשפם קצר, בחליפה מרושלת ובהליכה מתנדנדת.
צ´פלין נולד בפרבר לונדוני עני להורים לא מתפקדים. הוא ננטש על ידי אביו האלכוהוליסט, ובהמשך נפרד מאמו האהובה שחלתה במחלת נפש חשוכת מרפא. בגיל צעיר הוא מצא את עצמו בבתי מחסה או ברחובות המזוהמים, כשהוא סובל רעב ומחסור.
דמותו הפכה לאייקון תרבותי אהוב ונערץ גם מאה שנה לאחר שהומצאה. רבים מסרטיו נכנסו לפנתיאון הסרטים הטובים בכל הזמנים, וסצנות רבות מתוכם צרובות בזיכרונם של צופים ברחבי העולם כולו: אכילת הנעל ב´הבהלה לזהב´, העובד המשועבד לפס היצור והופך לחלק ממנו ב´זמנים מודרניים´, היטלר המשחק בגלובוס בסרט ‘הדיקטטור הגדול´ וכמובן, אינספור מרדפים מהירים, עוגות מוטחות בפנים, נפילות וחבטות – מחאה נוקבת במסווה של הומור סלפסטיק במיטבו.
איך הפך צ´רלי, הילד הקוקני האנאלפבית, לאגדה?
ד"ר סטיבן וייסמן, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, משרטט בשפה בהירה וקולחת את החומרים הפשוטים שמהם עשויה הגאונות. הוא פורש את יריעת חייו של צ´רלי צ´פלין, ומשתמש בפרטים הביוגרפיים כדי להבין אותו ואת סרטיו. הוא מציג את ילדותו הקשה שכאילו נלקחה מספריו של דיקנס בתוך החברה האנגלית המתנשאת ואת יחסיו עם בני משפחתו כבסיס להבנת יצירתו הקולנועית, ומציע פרשנות ייחודית, שטרם הוצגה לקהל הרחב, לתפישת העולם ה´צ´פלינית´.