האיש שהלך נגד האלים - עמנואל רוזן

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי, במבט לאחור: 2000–1887, שהתפרסם לראשונה בבוסטון בשנת 1888, הוא קרוב לוודאי הרומן האוטופי המצליח ביותר שראה אור אי פעם. עם הופעתו התניע הספר תנועת רפורמה חברתית בארצות הברית ובעולם כולו. הספר תורגם לשפות רבות, ובכלל זה לעברית ארכאית בשנת 1903 וליידיש בשנת 1905.

ג'וליאן וֵסט, אריסטוקרט אמיד שחי בבוסטון ב-1887, שוקע בשינת היפנוזה עמוקה. כאשר הוא מתעורר בשנת 2000 הוא מגלה שאמריקה הפכה לחברת מופת ריכוזית וא-פוליטית. זוועות הקפיטליזם של המאה ה-19 כמעט נשכחו; המחסור והעוני עברו חלפו מהעולם, והחברה הפכה להיות שוויונית ונמחקו שכונות העוני המטונפות של בוסטון. לכך התווספו המצאות טכנולוגיות כגון תאורה חשמלית לכול וחיבור כל בית אב לרשת כבלים טלפונית, בתי כול-בו מפוארים וממוכנים וכרטיסי אשראי. נוסף לאלו, הוא גם מוצא אהבה ששורשיה טמונים אי שם בעבר. כחסיד נאמן של תורת האבולוציה, ביסס בלאמי את יצירתה של אומה וחברה אוטופית על תפיסה שעיקרה "אבולוציה ולא רבולוציה", כלומר שינוי שאינו מונע מכוחה של אידיאולוגיה פוליטית מהפכנית. היעדרה של אידיאולוגיה חד-משמעית מחזונו הוא מה שאפשר לבלאמי להציע כפתרון למבוכות הזמן את הרעיון המתעתע של מונופוליזם לאומי וציבורי המחליף באופן אבולוציוני את מקומו של הקפיטליזם הפרטי והתחרותי.

קריאה מחודשת וביקורתית של במבט לאחור מציעה הזדמנות מצוינת לבחינתה של האמביוולנטיות המקופלת כמעט תמיד בחזונות של חברת עתיד א-פוליטית הטובלת בטכנולוגיות ונהנית משפע צרכני. מבעד לעדשת האוטופיה יכול הקורא העכשווי לראות כיצד חלק לא מבוטל מהחלומות החברתיים המוארים והאוטופיים של המאה ה-19 החשיכו והפכו לסיוטים במהלך המאה ה-20. כל שנותר עתה הוא לקוות שהחזונות האוטופיים לכאורה המתגשמים במאה ה-21 לא יפגשו גורל דומה.

ד"ר משה אלחנתי, אשר תרגם את הספר והוסיף מבוא מעמיק וביאורים, הוא היסטוריון של המודרניות המתמקד בהיסטוריה תרבותית של המאה ה-19, ובכלל זה באוטופיות ויקטוריאניות, בדגש על יחסי טכנולוגיה-חברה, בהיסטוריה של הפנאי בקרב מעמדות העובדים ובתולדותיו של הסנטימנט האקולוגי כתופעה מודרנית.

"הצעות חלומיות לא בוחרות את הזמן שהכוכבים בדיוק הסתדרו לכם בשמיים. תבחרו להיות האנשים שלמען החלומות שלהם מוכנים לצאת מהשורה ולממש אותם״

המנטליסט נבו אבוטבול משתף את ההלכה ומדגים את המעשה. דרך סיפורו האישי הוא חושף את הכלים שעזרו לו לפרוץ גבולות: שליטה בתשומת לב, חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח עמידות בפני כישלון ויכולת נדירה ליצור קשר אמיתי עם אנשים. כלים שכל אחד יכול ליישם – לא רק על במה, אלא בלימודים, בקריירה, במערכות יחסים ובכל אתגר יום יומי.

זהו ספר על מנטליזם – לא כאומנות הבמה אלא כאומנות החיים.

בפרקי הספר תמצאו עצות זהב שיישומן יבטיח לכם שיפור ניכר בניהול חיי היום יום. איך להפוך לאומן נטוורקינג, כיצד להתכונן לקראת הגביע הקדוש של העבודה שלכם, איך ליצור את התפקיד שאתם חושקים בו, לנהל יומן של אלופים, לנהל משברים בלתי נמנעים, לתרגל גמישות מחשבה ולהציב יעדים לשנים קדימה. תלמדו על כוחה של אמונה, על נתינה כדרך חיים, ועל סודות המקצוע של המנטליזם שתוכלו ליישם במערכות יחסים אישיות ועסקיות.

קדוש סוּפי מסתורי נעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה. את החלל שנפער ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם.

סיטארה הוא ספר שמרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים. העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי אדוק וגברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן. השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד.

בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?