האיש שהלך נגד האלים - עמנואל רוזן

בספרו בתחבולות תעשה לך מלחמה, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מסיר את הלוט מעל סודות הצלחתה של ישראל בעומדה בפני מלחמה שאינה נגמרת. כמי שמילא תפקידי מפתח רבים בעיצוב תפיסת הביטחון המודרנית של ישראל, כהן שוזר אנקדוטות וסיפורים אישיים בהיסטוריה של האומה ומספק הצצה נדירה אל האופן שבו ישראל התמודדה ומתמודדת עם איומים קיומיים, תוך שהיא בונה מערכות הגנה מהמתקדמות בעולם – מערכות שהכשירו את הקרקע למבצעים הנועזים ביותר שנערכו עמוק בעורף האויב במלחמה האחרונה עם חיזבאללה ואיראן.

מהו סוד הצלחתה של ישראל כמעצמה מודיעינית, צבאית ומדינית?
איך השתנתה אמנות הריגול בעידן הבינה המלאכותית?
מהי תרומתה של טכנולוגיית־העל הישראלית לעבודה החשאית?
מה משמעות נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ מבחינת ישראל?
 מה צופן העתיד לעזה ולחמאס?
  מה הן הטעויות שהמערב עושה כשהוא מביט על המזרח התיכון?
 כיצד המוסד מסייע במלחמה בטרור מסביב לעולם?
מה נדרש כדי להיות איש מוסד?

בעולם כאוטי, על ישראל להישאר נחושה ובעלת יכולת הסתגלות כדי לשרוד. כהן בוחן כיצד אנחנו עושים זאת: החל בבחינה המדוקדקת של כל ידיעת מודיעין, עבור בעדיפות הניתנת לתושייה האנושית וכלה בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות (גם כאלה שלא היינו מצפים), ומעל לכל — האופן שבו אנו מוודאים שהאויב יחשוש מהתבוסה הקרבה עוד לפני תחילת הקרבות.

של החברה הישראלית המסוכסכת והמפולגת. היא מתחילה לעבוד כעוזרת מחקר של חבר סגל צעיר ומבריק, ונוצרת ביניהם מערכת יחסים אינטנסיבית וסימביוטית שגולשת מהאוניברסיטה אל החיים החברתיים שלהם. 

הסביבה לא מבינה את הקשר ביניהם. הם מבינים אחד את השנייה באופן מוחלט.

יסמין שגדלה והתבגרה באשדוד, היא עכשיו לכאורה חלק מחבורת צעירים שגדלו בשכונת דניה בחיפה: איל וגליה זוגתו, יפתח איש אקדמיה גם הוא הסובל ממחלת ניוון שרירים קשה ויעל אשתו, אלון הרווק, קארין וגלעד.

ההבדלים בין יסמין לבין החבורה חמקמקים, מושתקים ולעיתים בולטים מאוד, בעיקר לעיניה של יסמין. כשהיא פוגשת באיתן, צלע נוספת בחבורת דניה שחי בפריז, היא צריכה לבחון מחדש את גבולותיה, את הקשר שלה לארץ ולחברה הישראלית, ולגלות מחדש את עצמה.

אדומי השפתות מציג מול יסמין ומול הקוראים את החברה הישראלית מתוך קרביה, חושף אמיתות מוסתרות ומאיר נשכחות.

מרב דמרי נולדה וגדלה בבאר שבע, חיה בתל אביב. מייסדת שותפה ומנהלת את עמותת "רואים רחוק", המלווה בני נוער מוכשרים בתחומי האמנות המגיעים מפריפריה חברתית וגאוגרפית וסוללת עמם את הדרך אל לב היצירה הישראלית. 

"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה.

חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים.

הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.

מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מדוע פתחה ישראל בלחימה עוצמתית מול חזבאללה רק כשנה לאחר הפינוי? מה משמעות הפינוי ביחס למושכלות היסוד של הציונות והתנועה הקיבוצית? ואילו אתגרים עומדים בפני הקהילות עם החזרה הביתה?

ניצן הורוביץ הוא עיתונאי, יוצר דוקומנטרי ופרשן לעניינים בינלאומיים. לשעבר שר הבריאות וחבר הקבינט, חבר כנסת ויו"ר מרצ. זהו ספרו השני על מלחמת 7 באוקטובר. ספרו הקודם, לכודים – מיגונית הגבורה בצומת רֵעים, זכה לשבחים בישראל ובאירופה.

בשותפות עם יד יערי ויד טבנקין.