תל אביב, קיץ 1933. העיר רותחת בחום ובזעם. בעיצומה של סערת רצח ארלוזורוב, מקס — צעיר רוויזיוניסט, בטלן וכריזמטי — נמלט על נפשו מחשש שיואשם בפשע שלא ביצע. במנוסתו, הוא פוגש את גרטה היפהפייה, בת למשפחה טמפלרית, ונכבש בקסמיה. במקום להיעצר כחשוד, מגויס מקס בעל כורחו על ידי הבולשת הבריטית למשימה מסוכנת: להסתנן לקהילה הגרמנית המתבדלת ולרגל אחריה. הוא מצליח לקבל משרה ב"קפה לורנץ" ולהתקרב הן לגרטה והן לקהילתה.
שם, בקפה הניצב על קו התפר שבין תל אביב ליפו, מלבלב סיפור אהבה אסור בין מקס וגרטה. כמו בית הקפה עצמו, הנתון בין עולמות, כך גם גיבורי הסיפור מוצאים עצמם קרועים בין זהויות, בין נאמנויות ובין אידיאולוגיות מתנגשות. בזמן שברחובות העיר הולכות הרוחות ומתלהטות, מקס וגרטה מנסים לגנוב לעצמם רגעים של שגרה ואהבה. אך כשחברי קהילה המזוהים עם הנאצים מגלים את הרומן, האהבה הופכת למסוכנת מתמיד והניסיון התמים של השניים לאהוב ולחיות חיים פשוטים בתוך עין הסערה מתגלה כבלתי אפשרי.
רון עמיקם מקים לתחייה את תל אביב הקטנה של שנות השלושים בכתיבה סוחפת, בוטחת ועתירת דמיון ורגש. בשפה עשירה ומדויקת, הוא רוקם את סיפורו של מקס — דמות מורכבת ורבת־פנים הלכודה בין נאמנויות סותרות, בין אידיאולוגיה לרגש, בין חובה לתשוקה.
קפה לורנץ הוא רומן היסטורי בעל הדהוד עכשווי הסוחף את הקורא לזמנים בלתי אפשריים, כאשר הפוליטי והאישי מתערבבים לבלי הכר, כשהרצון הפשוט לחיות חיים שקטים ולאהוב, הופך למותרות שאיש אינו יכול להרשות לעצמו.
רון עמיקם, יליד 1964, בוגר 8200. נשוי לאילה, אב לעידו ודנה, סב לעדן, בן למשפחה הלוחמת, עיתונאי, פובליציסט, ממקימי מכבי קביליו יפו, תושב פתח תקווה, אוטודידקט. כתב או השתתף בכתיבתם ועריכתם של תשעה ספרים, כולם על כדורגל. קפה לורנץ הוא רומן הביכורים שלו, בו הוא משלב את אהבתו לתל אביב־יפו ועניינו בפרשת ארלוזורוב.