לא כזה סיפור - יאיר יעקבי

כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ"AI של המדינה" – הכול במשרדו המוכר והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי" – אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף. הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה – ללא טלפון, חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש – בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך למאיים ומדאיג.

אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר: שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית. בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו.

מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.

אישה לבדה בבית עם בנה התינוק, וגבר זר. האישה חוששת. היא מחליטה להתקשר לבעלה. היא לא תספיק לעשות זאת.

כשהבעל מגיע הביתה, הזר כבר עצור במשטרה. רק האישה יודעת את האמת, אלא שהיא בוחרת לשתוק. בעוד שקשר עדין נרקם בין בני הזוג למשפחתו של הגבר העצור, חוטים של נקמה נטווים מסביב לבית. 

נער אחד עם לב שבור הוא היחיד שיכול, אולי, לתקן. אלא שהסדק שנוצר בישראל מתרחב עד לניגריה, שם פסיכולוגית ישראלית מסתירה סודות מהמטופלים שלה, ובעיקר מעצמה.

אורחים הוא ספר על אשמה ובריחה, ועל חסד שמתגלה במקומות בלתי צפויים. זהו רומן פסיכולוגי נוקב על הדברים שאנשים מעדיפים להשתיק ולשכוח, סיפור שבמרכזו הורים שמבקשים להגן על התינוק שלהם, ומגלים שהסכנה האמיתית נמצאת במקום שלא ציפו לו.

איילת גונדר־גושן זכתה בפרס ספיר לספר ביכורים על ספרה הראשון, לילה אחד, מרקוביץ'. ספריה הבאים – רילוקיישן, להעיר אריות והשקרנית והעיר, יצאו לאור ב-91 שפות, זכו בפרסים ספרותיים בינלאומיים, עובדו לתיאטרון ולקולנוע, ונכללו ברשימות הספרים הטובים ביותר של ה"ניו יורק טיימס", "ELLE" ו"וול סטריט ג'ורנל".