חינוך, פוליטיקה וחברה - רחל שגיא, עמרי פז, יצחק גילת

ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).

 

פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.

 

פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.

מהו "העכשווי" בפסיכואנליזה? [...] מקרים גבוליים, הפרעות נרקיסיסטיות, פתולוגיות פסיכוסומטיות – בקיצור, הדומיננטיות של מבנים לא נוירוטיים הביאה להופעתה של קליניקה חדשה. קליניקה זו דורשת, לדעתי, פיתוח תיאוריה כללית על הנפש ובאופן הגיוני – פיתוח טכניקה.
אנדרה גרין

הדיאלוג המתמשך בין אנדרה גרין לפרננדו אוריברי נפרס כאן בשישה ראיונות, משנת 1991 ועד שנת 2011, הבוחנים מחדש את מכלול עבודתו של גרין.

כיצד יש להגיב על משבר הפסיכואנליזה? כיצד יש להתמודד עם האתגרים שמציב שדה קליני המשתרע כיום מעבר לנוירוזה? כיצד לאקאן, ויניקוט וביון תורמים לחידוש הבניין שהקים פרויד? כיצד יש לחבר בין התוך-נפשי לבין-אישי? כיצד תיאוריית הייצוג הכללית שגיבש גרין מסבירה את כישלונות הסימבוליזציה? כיצד יש לחשוב מחדש את המסגרת האנליטית והווריאציות שלה, בייחוד על פי מושג המסגרת הפנימית של האנליטיקאי?

החל באָפקט, עבור לשיגעון הפרטי ולעבודת השלילי וכלה בחשיבה הקלינית, אנו מלווים צעד צעד את הולדתם והתפתחותם של הרעיונות העיקריים של מי ששקד על בניית מודל תיאורטי וקליני חדש, אחרי פרויד ועם פרויד, כדי לתת מענה לאתגרי הפסיכואנליזה העכשווית. הספר מציע מבוא חי וישיר לעבודתו של אנדרה גרין ומעניק מבט פנורמי על הגותו.

"את אחת מאיתנו?" שאלה פעם מטופלת צעירה את מרשה לינהאן, הפסיכולוגית והחוקרת הנודעת שפיתחה את שיטת הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי (DBT). "כי אם כן, זה ייתן לכולנו תקווה רבה".

במרוצת השנים הציל טיפול דיאלקטי־התנהגותי חיים של אין־ספור אנשים שנלחמו בדיכאון ובמחשבות אובדניות, אבל לינהאן לא גילתה מעולם לאיש כי מקור ההשראה לעבודתה החלוצית היה המאבקים הנואשים שלה עצמה בצעירותה. רק כשנשאלה ישירות היא החליטה לבסוף לספר את סיפורה המעורר השראה.

בממואר זה לינהאן מתארת איך בהיותה בת 18 היא התחילה להידרדר במדרון חלקלק והשתנתה מנערה אהודה לבחורה אובדנית. לאחר כמה שנים אומללות במוסד פסיכיאטרי נשבעה לינהאן לעצמה שאם תצליח להיחלץ מן הגיהינום הרגשי שלה, היא תנסה למצוא דרך לעזור לאחרים לצאת מן הגיהינום שלהם ולבנות חיים שראוי לחיותם.

היא נרשמה ללימודים בבית ספר ערב ובקולג', חייתה בתנאים לא תנאים, ולעיתים קרובות צירפה פרוטה לפרוטה כדי לקנות אוכל. היא המשיכה ללמוד לתואר דוקטור בפסיכולוגיה והתמחתה בטיפול התנהגותי. בשנות השמונים של המאה העשרים היא הגיעה לפריצת דרך כאשר פיתחה את הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי, גישה טיפולית שמשלבת בין קבלת העצמי ובין דרכים להשתנות. לינהאן רואה במיינדפוּלנס מרכיב מרכזי בשיטת הטיפול שלה, לצד טכניקות מקוריות ומפורטות לרכישה של כישורי חיים.