הנתיב החסום - אורי כהן

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.  

כפי שאין ערך בתרופה שלא מרפאת את מחלות הגוף, כך, לדעת הפילוסוף היווני אפיקורוס, אין ערך בפילוסופיה שלא באה לרפא את נפש האדם. ספר זה מביא את פרשנותה המקורית של הפילוסופית מרתה נוסבאום (Nussbaum) לתורת אפיקורוס כפי שהיא נמסרת בפואמה האפית 'על טבע היקום' של המשורר הרומי לוקרטיוס. נוסבאום מתמקדת ביחס של אפיקורוס לתשוקות הארוטיות, לפחד מהמוות ולזעם ומצביעה על מקורותיהם והשפעתם על השגשוג האישי של בני אדם והלאה על התרבות והחברה כולה. הפילוסופיה של אפיקורוס – עקרונותיה ושיטותיה – מפתיעים ברלוונטיות שלהם לחיים המודרניים, במעשיותם הישירה ובעומק הפסיכולוגי אליו הם חותרים.

מרתה נוסבאום (ילידת 1947) היא פרופסור במחלקות לפילוסופיה ולמשפט באוניברסיטת שיקגו. עבודתה עוסקת בפילוסופיה יוונית ורומית עתיקה, פילוסופיה פוליטית, פמיניזם ואתיקה. כתביה מחברים בין רעיונות פילוסופיים לסוגיות אקטואליות. הגותה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם פרס קיוטו לאמנויות ופילוסופיה ופרס ברגרואן לפילוסופיה ותרבות.

שאלת קיומו של הרוע בעולם מלווה את האנושות מתחילתה. עסקו בה אנשי מדע ואנשי דת, עסקו בה מחזות, שירים, כתבי קודש ופרשנות,
חיבורים עיוניים. וגם המקרא. קודם כול המקרא. סיפורי המקרא הם הבמה שעליה מתנהל הוויכוח הגדול, העקרוני, הקיומי: מאין בא הרוע לעולם? סיפורי הנחש בגן העדן, הרצח של קין, נוח והמבול, אברהם והעקדה, משה והמגפה, דוד והמקדש, ישעיהו והתופת, חזקיהו, יוסף, צדקיהו, מיכה, ירמיהו, איוב והשטן.
ישראל קנוהל, מחברם של רבי המכר מאין באנו ואיך נולד התנ״ך, ושלעוד ספרים רבים, משוטט על הבמה המקראית, בוחן את סיפוריה, פוגש את גיבוריה, ומוצא תשובות מרתקות לשאלת הרוע. מה המשמעות הסמלית של הצבת הכרובים בשער גן העדן? מה פשר הזעקה ״קדוש קדוש קדוש״ של השרפים? מהו התוהו ומהו הבוהו? מה המחלוקת
הגדולה של ישעיהו וירמיהו? האם השטן כן או לא הסית את דוד? ומדוע התנכל לאיוב? קנוהל הוא אשף של חיפוש משמעויות והקשרים בטקסט המקראי.
הוא יוצא מהטקסט אל העולם של המזרח הקדום, של הבבלים, האשורים, הכנענים, הארמים, המצרים, אל העולם של תגלת פלאסר, של אחז, של סנחריב, של מנשה, של מיכה. עולם זר ומוזר. הוא מחבר ארכיאולוגיה ומיתולוגיה, היסטוריה ותיאולוגיה - ואז חוזר אל הטקסט. אל המקרא ואל גיבוריו.