אין לי מושג מה עכשיו.
לשקם? (כן, ברור, הוא המשפחה שלי! הוא החבר הכי טוב שלי, הוא חלק בלתי נפרד ממני.)
לוותר? (כן, ברור שכן, למה מי הוא בכלל?)
להתעלם? (כן, אולי – הלוואי. אין לי כוח לכל האירוע הזה, נעמיד פנים שזה כלל לא קרה.)
להמשיך בכל מחיר? (כן. הוא האבא של הילדים שלי.)
ומה נכון לעשות? (להעיף אותו מהבית, לזרוק את כל הבגדים והחפצים שלו לרחוב ולשכוח שהוא קיים.)
בבוקר נעים אחד נפערת האדמה מתחת לרגליה של אישה צעירה, נשואה, אמא לשני ילדים קטנים, שעד לאותו רגע היתה עסוקה בשגרת החיים, הקריירה, האימהות, הזוגיות.
היא מנסה לסגור את הבור שנפער. " אני מוקד האסון. אני הניצולים. אני כוחות ההצלה." היא לא יודעת איך ממשיכים מכאן.
באגאדובא, היא נובלה מבריקה המתארת בזרם תודעה מכמיר לב, רועש ואסוציאטיבי את קינת הספירה לאחור של קשר זוגי. הספר נוגע במנגנונים העדינים של היתלשות, קריסת ערך עצמי, פירוק ונטישה, אבל גם באפשרות להיאסף ולמצוא את עצמך מחדש.
זהו ספר הביכורים של טל כץ, תל אביבית, וונדר וומן, אמא, חברה טובה ופעילה חברתית.