סדריק - גיש עמית

שאלת מקור השפה היא שאלת יסוד עתיקת יומין בקיום האנושי. התיאור הפיזיולוגי של הדיבור מסביר את פעולות הלשון, אך אינו יכול לפענח כיצד המיית־לב, כאב, צער או שמחה נעשים סימנים לשוניים בעלי משמעות. כבר המקרא מתאר את השפה כבריאה ייחודית של האל, ומאז ועד עתה מהדהדת חידה זו: כיצד חוויה קדם־לשונית פורצת אל המילה.

שפת רֶחֶם בשולי ההגוּת חוקר את היסודות הקדם־לשוניים המולידים את השפה. גיבור היצירה הוא הגוף האנושי החי והנושם. החקירה נעה בשני צירים הפוכים ומשלימים: האחד, עיון בהגותם של פילוסופים והוגים שהצביעו על סדקים וקרעים בשפה המצביעים על יסודות קדם־לשוניים־גופניים כגון: רטיטה, כאב, כמיהה ורגשות הפורצים אל המילה. הציר השני, הפואטי, מהדהד את החוויה הגופנית ומתעד את השתוקקותה לביטוי לשוני ואת דרכה אל השפה. שתי השפות: הפואטית וההגותית רוקמות את הדרמה הלשונית - גופנית ממנה נבראת השפה.

קרן מיכאלי, בוגרת החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהגותו של אלבר קאמי. מיכאלי מלמדת ספרות ופילוסופיה בבית הספר "הכפר הירוק".

של החברה הישראלית המסוכסכת והמפולגת. היא מתחילה לעבוד כעוזרת מחקר של חבר סגל צעיר ומבריק, ונוצרת ביניהם מערכת יחסים אינטנסיבית וסימביוטית שגולשת מהאוניברסיטה אל החיים החברתיים שלהם. 

הסביבה לא מבינה את הקשר ביניהם. הם מבינים אחד את השנייה באופן מוחלט.

יסמין שגדלה והתבגרה באשדוד, היא עכשיו לכאורה חלק מחבורת צעירים שגדלו בשכונת דניה בחיפה: איל וגליה זוגתו, יפתח איש אקדמיה גם הוא הסובל ממחלת ניוון שרירים קשה ויעל אשתו, אלון הרווק, קארין וגלעד.

ההבדלים בין יסמין לבין החבורה חמקמקים, מושתקים ולעיתים בולטים מאוד, בעיקר לעיניה של יסמין. כשהיא פוגשת באיתן, צלע נוספת בחבורת דניה שחי בפריז, היא צריכה לבחון מחדש את גבולותיה, את הקשר שלה לארץ ולחברה הישראלית, ולגלות מחדש את עצמה.

אדומי השפתות מציג מול יסמין ומול הקוראים את החברה הישראלית מתוך קרביה, חושף אמיתות מוסתרות ומאיר נשכחות.

מרב דמרי נולדה וגדלה בבאר שבע, חיה בתל אביב. מייסדת שותפה ומנהלת את עמותת "רואים רחוק", המלווה בני נוער מוכשרים בתחומי האמנות המגיעים מפריפריה חברתית וגאוגרפית וסוללת עמם את הדרך אל לב היצירה הישראלית.