עת לבחור בחיים נבונים - ליאורה וינבך

אילו פצעים סמויים וגלויים הותירה בנו משפחתנו? לאיזה תפקיד גייסה אותנו המשפחה וכיצד ניתן להתפטר ממנו? מדוע הצלילה האנליטית אל עולמנו הפנימי אינה מצליחה כשלעצמה לספק מזור למכאובינו?

כשאדם נולד הוא עובר מרחם אימו אל הרחם השני בחייו – רחם המשפחה. כמו רחם האם, הקן המשפחתי נועד אף הוא לייצר את התנאים הנדרשים להתפתחות תקינה – למשל אהבה, קבלה, השגחה, הכוונה ותמיכה. אבל רבים מאיתנו לא קיבלו את כל התנאים הללו, וכך אנו מגיעים לא
פעם לבגרות עם לקויות מהותיות בהזנה ההורית. זהו פצע נפשי המסרב להגליד ומלווה בתחושות של כאב, חרדה, בדידות וחוסר ערך; תחושות שאנו מחפשים להן מזור, תיקון או פיצוי מהעולם, מבן או בת הזוג, מילדינו או מהורינו המבוגרים, אבל המענה ההולם מבושש לבוא.

שיטת SAT – Self-Adoption Therapy – מזמינה אותנו להשלים לידה נוספת: להיוולד מהרחם השני, המשפחתי, אל הרחם השלישי – אנו עצמנו. זו גישה טיפולית של הורות עצמית מתקנת שבמרכזה נטוע רעיון האימוץ העצמי; ההכרה שבבגרותנו רק אנחנו יכולים למלא עבור עצמנו את התפקיד ההורי המיטיב והאוהב של דאגה לכל צרכינו. שיטה זו מבוססת על גישת הטיפול המשפחתי, ומיישמת אותה באמצעות טיפול פרטני המשלב רעיונות וכלים מהגישות הפסיכודינמיות, הקוגניטיביות-התנהגותיות ואחרות.

ספרו של דן גיא, הרחם השלישי, מציג את השיטה בבהירות בעזרת סיפורי מקרה ודימויים טיפוליים; הוא משרטט מפה מעשית ונגישה לריפוי ולהתפתחות עבור מטפלים ומטופלים כאחד.
מטפלים ימצאו בספר זה מסגרת אינטגרטיבית לעבודתם, אבל גם קוראים ללא ידע תיאורטי מוקדם יוכלו להיעזר בו כמדריך להורות עצמית מיטיבה.

ד״ר דן גיא הוא פסיכולוג קליני ומדריך מוסמך בטיפול משפחתי וזוגי, בעל ניסיון קליני של יותר מארבעים שנה. שימש בתפקידים בכירים במכונים לטיפול משפחתי וזוגי – ״מכון שינוי״ שבו היהמנהל משותף, ו״מכון ברקאי״ שאותו ניהל ושימש בו גם ראש התוכנית להכשרת מטפלים משפחתיים.

הספר עוסק באתגרי החינוך של אנשי ונשות החינוך בישראל כיום, לאחר מגפת הקורונה ושינויים עולמיים ומקומיים. הוא מדגיש את החשיבות של החינוך כיסוד וכקרקע המוצקה שעליה צומחת ומתעצבת דמותה וזהותה של המדינה. הספר מציע כיווני חשיבה פילוסופיים ומעשיים המבוססים על ניסיון מעשי עשיר ורב שנים בשדה החינוך וההוראה ובמחקר האקדמי. המחברים עוסקים בשינויים שדור העתיד חשוף אליהם, שינויים המובילים לפערי ידע וביצוע בין התלמידים למוריהם. הם מעלים שאלות בנוגע לאיכות הידע שהתלמידים צוברים, ומבקרים את התפיסה שהטכנולוגיה לבדה תוכל לסגור את הפערים האלה. לשיטתם נדרש שינוי מבני ניכר במערכת החינוך ובתפקידם של בתי הספר והמורים, וזאת לאחר התאמתם לפדגוגיה מתקדמת ולאמצעים טכנולוגיים חדשים, בבחינת לצפות את הבלתי צפוי ולהיערך לכל תרחיש אפשרי. כל זאת מתוך אמונה שהחינוך הוא כיפת הברזל האמיתית ובת הקיימא של מדינת ישראל.

פרופ' איתן סימון הוא איש חינוך ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי. כיהן כנשיא מכללת אוהלו, כסגן נשיא המכללה, וכראש בית הספר לחינוך והוראה. הוביל את איחוד מכללת אוהלו עם מכללת תל חי ושימש בתפקיד סגן נשיא מכללת תל חי וראש החוג לחינוך והוראה ותוכנית ה־ M.Teach . פרופ' סימון הוא חוקר בתחומי הכשרת מורים, זהות מקצועית, מנהיגות וחדשנות פדגוגית ובוגר מכון מופ”ת במסלול ניהול מוסדות אקדמיים. פרופ' סימון פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בין־לאומיים ומקומיים, הוא מציג בכנסים בין־לאומיים ושותף בוועדות המדעיות של כנסים נבחרים.

ד”ר יונית ניסים כיהנה כדיקן הסטודנטים, כראש בית הספר ללימודי המשך וכראש הפקולטה לחינוך במכללת אוהלו וכראש החוג לחינוך והוראה במכללת תל חי. ד"ר ניסים היא מרצה בכירה וחוקרת בתחומי הכשרת מורים, מנהיגות וחדשנות. היא בוגרת מכון מופ”ת, בית הספר לפיתוח מקצועי בהכשרה להוראה והנחיה ובוגרת מכון מנדל בתוכנית למנהיגות אקדמית. פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מקומיים ובין־לאומיים והופיעה בכנסים בין־לאומיים.