עת לבחור בחיים נבונים - ליאורה וינבך

משה שרת (בעבר שרתוק) היה דמות בולטת בתקופת "המדינה שבדרך" ובדור הראשון של מדינת ישראל. עשרים ושלוש שנים – חמש־עשרה לפני קום המדינה ועוד שמונה מהקמתה – הוא הוביל את הטיפול בכל נושאי החוץ של היישוב, כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר מכן כשר החוץ. שנתיים גם כיהן במקביל כראש הממשלה. במשך עשרות שנים היה שרת בכל מקום שנדרשו בו יוזמה, פעילות ומאבקים. הוא לקח חלק מרכזי במאמצים לביצור היישוב והמדינה, לגיוס לצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ולמאבק המדיני שקדם לקבלת העצמאות. 

הוא נחשב ביישוב ובמדינה בראשיתה ל"מספר 2", לאחר דוד בן־גוריון. שיתוף הפעולה הפורה ביניהם בתחילת הדרך הומר במתיחות ובחילוקי דעות, עד לדחיקתו של שרת מהחיים הפוליטיים על ידי בן־גוריון.

על שרת נכתבו ספרים ומחקרים לרוב, אך בספר זה תוכלו לראות זוויות ייחודיות שפחות נכתב עליהן, אם בכלל. בהן: ניהול משק העיזים של המשפחה בעין סיניה כנער; לימודיו במחזור הראשון של גימנסיה הרצליה; שרת העיתונאי והעורך בימי הבראשית של העיתון "דבר"; תרומתו הגדולה, והלא ידועה כמעט, למפעל ההתיישבותי־ביטחוני "חומה ומגדל"; מאבקיו למען קבלת השילומים מגרמניה המערבית; תרומתו הייחודית לשפה העברית; אהבתו למוזיקה ולזמר הישראלי, ועוד.

שרת נפטר בגיל 70 בשנת 1965. היו לו עוד תוכניות רבות, שלא זכה לבצען. העלאת זכרו, מעשיו והחזון שהיה לו בתחומים רבים הם בבחינת תודה למעשיו שנפרשו על פני קשת רחבה מאוד של נושאים. ספר זה, שיזמה את פרסומו העמותה למורשת משה שרת ונרתמה למימושו ההוצאה לאור של משרד הביטחון, מבקש לתרום לכך.

ד"ר מרדכי נאור הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, עם ישראל והתקשורת הישראלית. כתב וערך למעלה מ־150 ספרים בתחומים אלה. כתב ביוגרפיות על הברון רוטשילד, פנחס ספיר, הרמטכ"לים יעקב דורי וחיים לסקוב, ועוד. בעבר היה מפקד גלי צה"ל, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית בית ברל.

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה.

כמעט כל הזמן.

גם עזר גת חושב על מלחמה. הוא חושב עליה, חוקר אותה, כותב עליה, כל חייו.

לאחר שכתב כבר יותר מעשרה ספרים ארוכים הרבה יותר, בספר הקצר הזה גת מסדר את המחשבות שלו, בתקווה שיעזרו גם לנו לסדר את המחשבות שלנו. מחשבות על שאלות כמו ״מה זה ניצחון?" או ״מי מחליט, הצבא או המדינאים?" או "מה נכון יותר, להתקיף או להגן?" או ״מה עושים מול גרילה וטרור?" או ״האם בעתיד יהיו יותר או פחות מלחמות?"

תופעת המלחמה עברה שינויים גדולים לאורך ההיסטוריה. האם יש בניהול המלחמה גם משהו קבוע שניתן להגדיר ולהסביר? כדי לחפש תשובה לחידה הזאת, גת פונה להוגים כמו סון טסו, מקיאוולי, הובס, קלאוזביץ, ז׳ומיני, לידל הארט. הוא פונה לחניבעל, לנפוליאון, למלחמות העולם, למערכות באפגניסטן ובאוקראינה, ולמלחמות שלנו. הוא דן באבק השרפה, בפיתוח הטנק, בפצצת הגרעין. מרפרף במהירות על ההיסטוריה ולקחיה, מזהה את המהות, גוזר מסקנות חדות ולעיתים קרובות מפתיעות.

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה. הספר הזה יעזור לנו לחשוב קצת יותר טוב.