צלליה הארוכים של הכחדת האומות האינדיאניות בארצות-הברית נמתחים על פני חלק ניכר להפתיע מתולדותיה של מולדת החירות והדמוקרטיה.
אדומי העור, שהאדם הלבן כינה בטעות אינדיאנים, היו למעשה פסיפס עשיר ומרהיב בגיוונו של מאות מאות חברות ותרבויות שונות לחלוטין אלו מאלו, שאכלסו במשך עשרות אלפי שנים את אדמותיה של יבשת אמריקה הצפונית.
כיבושו ההרואי של הספר המערבי לאורך המאות ה- 18 וה- 19 בידי פליטיה תאבי החופש והשגשוג של אירופה, היה בעל מובן אחר בתכלית בשביל האינדיאנים: פריחתה ועושרה של ארצות-הברית נקנו במחיר נישולם הגס והציני של ילידי היבשת מאדמת אבותיהם, גירושם בשיירות ארוכות ועקובות מדם עוד ועוד מערבה, דחיקתם אל תוך שמורות שהתכווצו יותר ויותר, ומעל לכול - במחיר המלחמה הנחושה והרצחנית של המתיישבים האמריקנים באלה מהם שהעזו להתקומם ולהיאבק.
רק בשנים האחרונות החלה החברה האמריקנית להתמודד עם הזיכרון והאשמה של מה שנעשה לאינדיאנים. מחיקתו המוחלטת והאלימה של העבר הילידי של היבשת התבצע בשיטות שונות ותחת הצדקות שונות ומשונות.
פרופסור ארנון גוטפלד, מבכירי ההיסטוריונים הישראלים של ארצות־הברית, סוקר ומפרש בספר זה את המניעים הגלויים והסמויים שהניעו את ההשמדה, כמו גם את השיטות השונות ששימשו למטרה זו.
דגש מיוחד הושם על תפקידם של החוק ובתי המשפט האמריקניים בתהליך ועל המוסר הכפול שבמסגרתו נבנתה חברה דמוקרטית ליברלית חלוצית, תוך כדי הפרה מוחלטת של כל זכויות הקניין, הפרט והאדם שלאדומי העור.