מרים, היא אמנית מפורסמת בתיאטרון ובקולנוע הישראלי.
יום אחד נכנסה מרים אלי למשרד ובידה צרור מכתבים שקבלה מאדם שכמעט לא הכירה.
``נהניתי לקרוא בהם - אמרה מרים - ``אני בטוחה שגם אתה תהנה``.
לקחתי את הצרור מידה ולא הנחתי אותו מידי עד שסיימתי.
``אני חושב שצריך לפרסם את זה`` - אמרתי לעצמי. המו``ל
האם יש סיכוי לאהבה? ספרו הראשון של דוד בן-יוסף, רב המכר שרבים, רבים, כל כך מכירים עוד משנות התשעים. מאז, יצא כבר בלמעלה ממאתיים אלף עותקים ותורגם לאנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.
הספר, שעל כריכתו זורם נהר ודיוקן מחייך של הרבי מליובאוויטש, מצא מיד את מקומו במדפי נפשות רבות המחפשות אחר עצמן, המבקשות לשמוע את קולן שלהן ואינן יכולות תחת כל המערכות שכאן, ובעיקר מערכות החינוך והבריאות. (מתוך כתבה ב"מקור ראשון").
רבים אינם יודעים, אולם מאז יצא הספר "האם יש סיכוי לאהבה?", כתב דויד 11 ספרים נוספים, והיום בגיל 78 היד עוד נטויה.
דוד שנולד במאה שערים ליוסף ולמרים שפיצר, גדל בבית סבו וסבתו הזקנים והחולים בשכונת שערי חסד לאחר מות אמו ואחותו, לא החזיק מעמד בשום מסגרת לאורך זמן, ונדד במהלך חייו בין יותר משלושים מקומות מגורים, תוך כדי עיסוק במקצועות רבים ושונים. הוא שינה את שמו ל"בן-יוסף" בהשראת סיפור גבורתו של שלמה בן-יוסף.
החל משנות הארבעים לחייו עסק בהוראת השפה האנגלית בכמה מוסדות לימוד על יסודיים. היה מראשוני הדוגלים בחינוך הפתוח בארץ ופיתח שיטות הוראה ייחודיות תוך שימת דגש על חדוות היצירה של התלמידים. במהלך מלחמת ששת הימים, ניצל ממוות, לאחר שהותקף בידי טנק מצרי, דבר שעל פי עדותו חולל בו שינוי בבת אחת.
כאן התחיל המסע שלו אל החינוך לבריאות, ואל הדרך לריפוי והחייאה עצמית תוך כדי עבודה רוחנית ואישית. דוד חוזר וכותב בספריו כי: "אפשר להפוך גידול ממאיר לגידול מאיר ".
בספרים שלו מותח דוד בקורת רבה על מערכת החינוך. לפי תפיסתו יש לעודד את התלמיד לחשוב וליצור ולהתקדם בקצב שלו (או במילים שלו, "חנוך לנער על פי דרכו, ולא חנוק לנער").
מטרת החינוך היא כלשונו: לחיי"ם, ראשי תיבות: לחוות חדוות יצירה ייחודית משמעותית.