רוב הצילומים שבספר זה פורסמו בעתון 'חדשות', במדור צילום מיוחד של ליבק. מערכת" העתון שכנעה עצמה, ואת הקוראים, שהצילום של ליבק הוא הערה עצמאי על הסובב הישראלי. הערה מרוחמת, אירונית, ספרותית, תיאטרלית, פסיכולוגית. ולעולם תקשורתית לעילא. / צילומים שהם ריאליזם לא מבוים, הערה ולא הטפה, מציאות ולא השלכה אינטלקטואלית או מושגית. צילומים שנאגרו בזכרון ובתודעה שלנו, עד שהם ו"המקום" ו"האנשים" נעשו לשלם אחד. אתה כבר רואה את הנוף העירוני, את התיאטרון האנושי, דרך צילומים של ליבק, ולעיתים בוודאי תמצא את עצמך אומר, מול תמונה אנושית או עירונית מסוימת: 'זה הרי בדיוק ליבק'." -- מתוך הטקסט של אדם ברו